אייל אבן חיים נ. המוסד לביטוח לאומי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אייל אבן חיים נ. המוסד לביטוח לאומי

רע"א 3175/19
תאריך: 08/08/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  3175/19

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקש:

אייל אבן חיים

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. המוסד לביטוח לאומי

 

2. הכונס הרשמי

 

3. עו"ד רן שובל - נאמן

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 3.4.2019 בפש"ר 41016-08-15 שניתנה על ידי כב' השופט גיל דניאל

 

בשם המבקש:

עו"ד דוגין אמיר

 

בשם המשיב 1:

עו"ד נטע ארזי

בשם המשיב 2:

עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי

בשם המשיב 3:

בעצמו

 

 

 

פסק-דין

 

 

השופט ע' גרוסקופף:

 

           לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (כב' השופט גיל דניאל) מיום 3.4.2019 בפש"ר 41016-08-15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להחיל צו הפטר שניתן לו על חוב מזונות שהוא חייב למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

 

 

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים

 

1.            ביום 31.12.2018 המבקש הוכרז כפושט רגל, ובמעמד הדיון ניתן לו צו הפטר לאלתר מחובותיו. זאת, למעט חוב מזונות על סך 62,000 ש"ח שהוא חייב למל"ל, לאחר שהאחרון נשא בתשלום מזונות עבור ילדי המבקש, חלף המבקש, בין השנים 2001-1993 (להלן: "חוב המזונות"). חוב זה הוחרג מן ההפטר בהתאם לסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), המורה כי צו הפטר לא יפטור פושט רגל מ"חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה". בעקבות הנחיית בית המשפט, המבקש פנה בבקשה נפרדת להחלת ההפטר על חוב המזונות. הנאמן בתיק סבר כי יש להיענות לבקשה, ואילו המל"ל סבר כי יש לדחותה.

 

2.            ביום 3.4.2019 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות, משום שסבר כי נסיבות המבקש לא שמות אותו בגדר המקרים החריגים המצדיקים זאת: מצבו אינו מן המשופרים, אך גילו אינה מבוגר מאד (המבקש בן 56 שנים) והוא אמנם הוכר כבעל נכות, אך היא עומדת על 40%. על כן בקשתו נדחתה, ולעומתה נקבע כי גביית חוב המזונות תיעשה על דרך קיזוזו מקצבת הנכות שהמבקש מקבל מהמל"ל, בסך שלא יעלה על 10% מן הקצבה (להלן: "הסדר הקיזוז").

 

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

 

3.            לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא בקביעת הסדר הקיזוז תחת בקשתו להחלת ההפטר גם על חוב המזונות, משום שנסיבותיו מצדיקות כי כך ייעשה: זה עתה עבר לדיור ציבורי לאחר שנים בהן היה דר רחוב, מעורב בפלילים ומכור לסמים ולאלכוהול (מהם נגמל באופן עצמאי). הוא סובל מבעיות רפואיות ונפשיות רבות ונעדר כל נכסים או יכולת השתכרות. המל"ל הכיר בו כבעל 40% נכות, כאשר קצבת הנכות שהוא מקבל משמשת כמקור היחיד למימון צרכיו. מכלול נסיבות זה מציב אותו בגדר החריגים שנקבעו בפסיקה להפטר מחוב מזונות, כאשר קביעה של כל הסדר אחר עשויה לפגוע בזכותו לחיים בכבוד. להשלמת התמונה יצוין כי המבקש טען שבית המשפט קמא לא נתן דעתו לכך שהמל"ל נמנע מגביית חוב המזונות במשך שנים רבות, ובשל כך החוב גדל וצבר ריביות.

 

4.            תשובות המשיבים התבקשו בהחלטה מיום 17.6.2019, וכן התבקשה התייחסותם לאפשרות כי בית משפט זה יגביל, על פי שיקול דעתו, את משך התקופה בה ניתן לקזז מקצבת הנכות המשולמת למבקש, כך שיתרת החוב שתיוותר בסוף התקופה תימחק (להלן: "הצעה להגבלת תקופת הקיזוז").

 

5.            לעמדת המל"ל החלטת בית המשפט קמא איזנה כראוי בין נסיבות המבקש (שלשיטתו אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר על חוב מזונות) לבין האינטרס הציבורי בתשלום חובות, אך ניאות בכל זאת להגביל את הסדר הקיזוז עד יגיע המבקש לגיל 67. כמו כן המל"ל ציין כי אין ממש בטענות המבקש כי לא ניסה לגבות את חוב המזונות עד עתה, שכן הליכים ננקטו בשנה בה נוצר החוב. הכונס הרשמי, הוא המשיב 2, ציין כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, אך נוכח נתוניו האישיים של החייב סבר כי המענה ההולם בנסיבות המקרה הוא בהצעה להגבלת תקופת הקיזוז, והביע הסכמתו אליה. עו"ד רון שובל בתפקידו כנאמן, הוא המשיב 3, הסכים אף הוא להצעה האמורה. 

 

6.            תגובת המבקש לתשובות המשיבים נעדרה התייחסות לדבריהם ולהצעה להגבלת תקופת הקיזוז, כך משום שסבר שהמל"ל טרם הגיש תשובתו לבקשת רשות הערעור (זאת על אף שהיא הוגשה ביום שנקבע בהחלטתי מיום 17.6.2019). ואולם, הואיל והמבקש יכול היה להביע עמדתו לעניין ההצעה להגבלת תקופת הקיזוז גם מבלי להידרש לעמדת המשיבים, לא מצאתי כי הדבר עולה כדי פגם שיש לפעול לתיקונו.

 

דיון והכרעה

 

7.            לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות הצדדים לה ולהצעה להגבלת תקופת הקיזוז, מצאנו כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, במובן זה שהסדר הקיזוז שקבע בית המשפט קמא יעמוד עד מלאת 62 למבקש, כאשר בהגיעו לגיל זה תימחק יתרת החוב אשר תיוותר לחובתו.

 

8.            בטרם יפורטו נימוקי פסק הדין, תובהר המסגרת הדיונית הנדרשת לעניין. ההשגה על החלטת בית המשפט קמא הוגשה לבית משפט זה כבקשה למתן רשות ערעור, אף שהייתה למבקש זכות ערעור, שהרי ערעור החלטה לא להכניס חוב מזונות בגדר הפטר הוא בזכות (רע"א 3379/17 פנקר נ' כונס הנכסים הרשמי (19.6.2017); רע"א 6644/18 גרשוביץ נ' הורוביץ, פסקה 2 (11.10.2018)). בנסיבות העניין, מצאנו לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה רשאי בית משפט שלערעור "להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור" מקום בו ראה בית המשפט כי בקשת רשות ערעור "הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור". בהתאם לדרישת התקנה, לצדדים ניתנה אפשרות להביע עמדתם לעניין השימוש בה. משלא הובעה התנגדות, הבקשה נדונה עתה כבערעור ופסק הדין בה ניתן במותב תלתא. 

 

9.            ועתה נפנה לגופם של דברים. כידוע, שיקול דעתו של בית משפט של פשיטת רגל הוא רחב, והתערבות ערכאת הערעור בו שמורה למקרים מיוחדים (רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (16.10.2018)). המקרה שלפנינו נמנה בגדר אותם מקרים מיוחדים.

 

10.         כפי שכבר צוין לעיל, על דרך הכלל חוב מזונות לא יכנס בגדר צו הפטר. לחוב זה אופי ייחודי: למקורו נלווה לרוב "כשל מוסרי" של חייב, אשר הפר חובתו האישית כלפי הסמוכים על שולחנו, הוא בעל נופך אישי לנושה (הזכאי לדין קדימה בחלוקת דיבידנד מקופת פשיטת הרגל) ומאפייניו חברתיים-סוציאליים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 15 (26.9.2016) (להלן: "עניין סלימאן"); ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ., פסקה 35 (12.10.2015) (להלן: "עניין ד.מ.")). יחד עם זאת, לבית המשפט סמכות ליתן הפטר בגין חוב מזונות עבר, קרי חוב שהתגבש עובר למתן צו כינוס (סעיף 69(א)(3) לפקודה; עניין ד.מ., פסקה 26). הפעלת סמכות זו תיעשה במשורה, במקרים חריגים בלבד, כשבית המשפט שוכנע כי החייב נהג בתום לב ומצבו אינו בעל אופק שיפור. שיקולים שונים שייבחנו בהקשר זה, הנוגעים לחייב, לחוב ולזכאים, נמנו בפסיקה (ברשימה שאינה סגורה), ואלו הם:

"כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו [...]; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות [...]; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל" (עניין סלימאן, פסקה 19).

 

           יוער כי גם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"), אשר עתיד להיכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, הוחרג חוב מזונות מגדר ההפטר, כאשר לבית המשפט סמכות, בנסיבות חריגות, להורות על הכללתו בהפטר (סעיף 175(א)(3) וסעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון, בהתאמה).

 

11.         בחינת נסיבות המבקש למול הקריטריונים שצוינו לעיל מציירת תמונה של חייב שהפסיקה ביקשה להחריג מגדר הכלל. כפי שכבר הוזכר, נסיבות המבקש אינן פשוטות: שנים מחייו היה דר רחוב, מכור לסמים ולאלכוהול. הוא הוכר כבעל 100% אי-כושר עבודה בשל קשיים נפשיים וכ-40% נכות כללית, כאשר הקצבה הקבועה לו מהמל"ל בשל נכותו, העומדת על 3,272 ש"ח (3,169 ש"ח נטו), מהווה מקור כלכלתו היחיד כיום. החוב עצמו הוא חוב עבר, שנצבר לפני שנים, כאשר היום שני ילדיו בגירים (בני 30 ו-31). המבקש מתגורר בדיור ציבורי ואין חולק כי אינו בעל נכסים או בעל יכולת השתכרות עתידית. כמו כן, לא נטען כי פעל בחוסר תום לב באיזה שלב משלבי ההליך, וכלל המשיבים – המל"ל, הכונס הרשמי, והנאמן – נתנו הסכמתם להגבלת משך הסדר הקיזוז (יוזכר כי לעמדת המל"ל יש להגביל את ההסדר עד יגיע המבקש לגיל 67, וכי הכונס הרשמי והנאמן לא הביעו עמדה לעניין היקף ההגבלה). בית המשפט קמא תלה בגיל המבקש את עיקר הנמקתו לאי תחולת ההפטר על חוב המזונות, אך אין בנתון זה, כשלעצמו, לעמוד למבקש לרועץ; 56 אכן אינו גיל מתקדם ביותר ביחס לכלל, אך יחסיות זו אינה מנותקת הקשר, כאשר בענייננו נדמה שיש בנסיבות חיי המבקש כדי לצבוע את משמעות גילו בצבעים שונים מהמשמעות שנשווה לאותו הגיל בנסיבות חיים שונות.

 

12.         הליך פשיטת הרגל נועד כידוע לשרת את טובת החייב, את טובת הנושים ואת טובת הציבור, כאשר בשנים האחרונות קנתה לה טובת החייב עמדת בכורה, שאף עוגנה ככזו בחוק חדלות פירעון (ראו למשל בג"ץ 2804/18 כוכבי נ' הכנסת (22.5.2018), וכן ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 74 (2019)). מנקודת מבטו של החייב, הטובה הצומחת לו מן ההליך הוא צו הפטר אשר ישמוט את חובותיו ויאפשר לו פתיחה של דף חדש למען שיקומו הכלכלי (עניין סולימאן, פסקה 14). טובת החייב ושיקומו במקרה שלפנינו משמעה שלמבקש יתאפשר להמשיך בדרך החדשה בה החל, ולהתקדם בה כשמועד תום תשלום חובותיו נמצא לנגד עיניו בעתיד הקרוב לבוא. ואולם, טובת החייב אינה תכלית העומדת לבדה ולמולה יש לאזן את טובת הנושה ואת טובת הציבור, בשים לב לאופיו הייחודי של חוב המזונות. בענייננו, האיזון המתבקש בין מכלול השיקולים – החייב, נסיבותיו, טובת הנושה והציבור ובעיקר ייחודיות חוב המזונות – מחייבות את החלת ההפטר שניתן לחייב על חוב המזונות באופן חלקי, כך שמעמד חוב המזונות יתבטא בכך שלא יוחל עליו הפטר לאלתר, ומעמד טובת החייב ונסיבותיו הקשות של המבקש יתבטאו בכך שהסדר הקיזוז יעמוד לתקופה מוגבלת בלבד, כאשר בסופה תימחק ייתרת החוב.

 

           אשר על כן, מצאנו כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. הסדר הקיזוז שהוטל על המבקש יוגבל ויסתיים עם הגיעו לגיל 62, וביום זה תימחק יתרת החוב אשר תיוותר. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ט (‏8.8.2019).

 

          

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים