אחמד מוחארב נ. עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אחמד מוחארב נ. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד לנכסי החייב

רע"א 962/20
תאריך: 08/07/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 962/20

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקש:

אחמד מוחארב

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עו"ד שמואל מיכאל - מנהל מיוחד לנכסי החייב

 

2. כונס הנכסים הרשמי

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 41696-12-17 מיום 2.1.2020, שניתנה על-ידי כב' השופטת ש' גלר

 

בשם המבקש:                        עו"ד אדוארד יגודאב

בשם המשיב 1:                      עו"ד רות לי-ים דנן

בשם המשיב 2:                      עו"ד רועי נירון

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ש' גלר) בפש"ר 41696-12-17 מיום 2.1.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקש לחידוש הליכי פשיטת הרגל שהתנהלו בעניינו.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        ביום 16.5.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, לבקשתו, והמשיב 1 מונה למנהל המיוחד על נכסיו (להלן: המנהל המיוחד). עוד נקבע במסגרת צו הכינוס כי על המבקש להגיש דו"חות דו-חודשיים למנהל המיוחד, הושת עליו צו תשלומים בסך של 250 ש"ח לחודש, וכן נקבע כי בקשתו לפשיטת רגל תידון ביום 20.11.2019. ואולם, ביום 2.9.2019 הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בקשה שבה נטען, בין היתר, כי המבקש צבר חוב פיגורים בסך של 750 ש"ח (להלן: חוב הפיגורים), לא הגיש דו"חות דו-חודשיים למן חודש ינואר 2019, ואף נמנע מהמצאת מסמכים נוספים שעליו להמציא למנהל המיוחד במסגרת ההליך. משכך התבקש בית המשפט המחוזי לבטל את הדיון שנקבע בבקשת פשיטת הרגל כאמור, להורות למבקש לסלק את מחדליו, ולבטל את הליך פשיטת הרגל אם הלה לא יעשה כן. המבקש לא השיב לבקשה זו, ומשכך נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המנהל המיוחד, הורה על ביטול הדיון בבקשה לפשיטת רגל וקבע כי ככל שהמבקש לא יסיר את מחדליו עד ליום 10.10.2019 – יבוטל הליך פשיטת הרגל ללא התראה נוספת.

 

3.        ביום 22.10.2019 הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי הודעת עדכון, אשר בה נטען כי המבקש טרם פעל לסילוק מחדליו, ולפיכך ביקש לבטל את צו הכינוס שניתן בעניינו. בפסק דין מיום 22.10.2019 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול הליך פשיטת הרגל כמבוקש.

 

4.        ביום 15.12.2019 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לחידוש הליך פשיטת הרגל, וטען כי הוא לא השיב לבקשת המנהל המיוחד מיום 2.9.2019 בשל קשיים שהתגלו בהתנהלות מול באת-כוחו הקודמת, וכי מטעם זה הוא אף טעה לחשוב כי עליו להגיש את הדו"חות הדו-חודשיים בעצמו, בעוד שלא ידע כיצד לעשות כן. עוד נטען כי המבקש גילה על אודות ביטול הליך פשיטת הרגל באיחור ניכר, וכי כעת מונה לו בא-כוח חדש מטעם הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. המבקש התחייב, אפוא, כי יסדיר את תשלום חוב הפיגורים בתוך שבעה ימים ממועד חידוש ההליכים בעניינו, ויגיש את הדו"חות הדו-חודשיים החסרים בתוך 14 ימים נוספים לאחר מכן. נוכח המקובץ, התבקש בית המשפט המחוזי להורות על חידוש הליך פשיטת הרגל של המבקש ולקבוע מועד חדש לדיון בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל.

 

5.        ביום 30.12.2019 הגיש המנהל המיוחד את תשובתו לבקשה לחידוש הליך פשיטת הרגל, אשר בה נטען כי יום לאחר שהוגשה הבקשה הודיע המנהל המיוחד לבא-כוח המבקש באמצעות הדואר האלקטרוני כי לא יתנגד לחידוש ההליך, וזאת אם המבקש יסדיר את חוב הפיגורים ויגיש את הדו"חות הדו-חודשיים החסרים בתוך 14 יום (להלן: הודעת המנהל המיוחד). ואולם, כך נטען, המבקש לא פעל לסילוק מחדליו כאמור עד למועד כתיבת תשובתו של המנהל המיוחד. עוד נטען כי המבקש לא הגיש את הדו"חות הדו-חודשיים במשך תקופה ממושכת, וכי אם אכן התקשה בהכנתם, אזי היה עליו לפנות ב"זמן אמת" למנהל המיוחד או לבית המשפט. עוד נטען כי המבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת בנוגע לפיגור בצו התשלומים ולהימנעותו מהמצאת מסמכים רלוונטיים למנהל המיוחד. משכך, נטען כי יש לדחות את הבקשה לחידוש הליך פשיטת הרגל.

 

6.        בתגובתו שהוגשה למחרת היום, טען המבקש כי הוא פעל בהתאם להנחיות המנהל המיוחד בהודעה שנשלחה מטעמו, ובתוך כך שילם את חוב הפיגורים ביום 19.12.2019 (שלושה ימים לאחר ההתכתבות ביניהם). כמו כן, צוין כי בד בבד עם כתיבת התגובה נשלחו אל המנהל המיוחד דו"חות דו-חודשיים עבור החודשים מאי עד אוקטובר 2019. נטען כי הפעולות הללו מעידות על רצינותו של המבקש ועל נכונותו לפעול למען חידוש ההליכים בתיק פשיטת הרגל, ואילו המנהל המיוחד הזדרז להגיש תשובה לבית המשפט המחוזי לפני תום יום העבודה האחרון להגשת הדו"חות החסרים על-פי הודעתו.

            

החלטתו של בית המשפט המחוזי

 

7.        בהחלטה מיום 2.1.2020 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לחידוש הליכי פשיטת הרגל, וקבע כי אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק את מחדליו הממושכים אשר הביאו לביטול ההליך מלכתחילה. עוד צוין כי אף אם התקשה המבקש לעמוד בחובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל, היה עליו לפנות למנהל המיוחד או לבית המשפט בבקשה מתאימה, במקום לעשות דין לעצמו ולהפר את חובותיו כאמור. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי תשלום חוב הפיגורים לאחר ביטול הליך פשיטת הרגל אינו מצדיק כשלעצמו את חידוש ההליך, וכן צוין כי עד למועד שבו הוגשה תשובת המנהל המיוחד לבקשת המבקש, טרם הומצאו לו הדו"חות הדו-חודשיים החסרים. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, מבלי להביע עמדה בנדון, כי המבקש רשאי לעתור לפתיחת הליך פשיטת רגל חדש בעניינו, בעיתוי המתאים ובהתאם להוראות הדין הרלוונטיות.

 

           המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שלפניי.

 

הבקשה דנן

 

8.        המבקש חוזר בבקשתו, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי, וטוען כי יש להורות על חידוש הליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינו. זאת, כך נטען, מאחר שהפגמים אשר הובילו לביטול הליך זה רופאו ואינם יורדים לשורש העניין, וכן נוכח התנהלותו בתום לב של המבקש במסגרת ההליך, תכליתם השיקומית של הליכי חדלות הפירעון, והתועלת שתצמח לנושי המבקש מחידוש ההליך. עוד נטען כי לא ניתן למבקש יומו בפני בית המשפט המחוזי, ולא התאפשר לו להוכיח לערכאה קמא את רצינות כוונותיו. נטען בנוסף כי יתרת חובותיו של המבקש אינה גבוהה, וכי הוא אדם קשה יום, אשר מכלכל את ארבעת ילדיו. כן טוען המבקש כי דחיית הבקשה דנן תסב לו נזק ניכר, שכן הוא יהא רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל חדשה רק בחלוף שנה ממועד ביטול ההליך, בעוד שבמהלך תקופה זו לא ניתן יהיה להכיר בו כחייב מוגבל באמצעים במסגרת הליך ההוצאה לפועל, וזאת נוכח ביטול האפשרות לעשות כן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.  

 

9.        בתשובתו סומך המנהל המיוחד ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, ומציין כי זו ניתנה לאחר שהמבקש הגיש תגובתו לתשובת המנהל המיוחד ומשכך אכן ניתן לו יומו בערכאה קמא. לגופם של דברים, שב המנהל המיוחד על הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי וכן טוען כי המבקש ניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל, חרף הזדמנויות חוזרות ונשנות שהוענקו לו על מנת לתקן את מחדליו הרבים. עוד נטען כי המבקש הגיש את הדו"חות הדו-חודשיים עבור החודשים מאי עד אוקטובר 2019 רק ביום 31.12.2019, היינו, לאחר המועד האחרון להגשתם של דו"חות אלה על-פי הודעת המנהל המיוחד; כי עד למועד הגשת התשובה לבקשת רשות הערעור טרם הוגשו דו"חות עבור החודשים פברואר עד אפריל 2019, ונובמבר 2019; וכי גם בדו"חות אשר הוגשו חסרות אסמכתאות בנוגע להוצאות המבקש, וחסר זה שקול לאי-הגשת הדו"חות כלל.

 

           כמו כן, טוען המנהל המיוחד כי לנושי המבקש לא תצמח כל תועלת מחידוש הליך פשיטת הרגל של המבקש, ומכל מקום, לא מדובר בתועלת המצדיקה את חידוש ההליך – ככל שחידוש מעין זה אפשרי בענייננו. זאת, לטענת המנהל המיוחד, נוכח צו התשלומים הנמוך שנקבע בעניינו, ואשר המבקש אינו מציג כל אפשרות להגדלתו; ולאור סך תביעות החוב שהוגשו נגד המבקש, בסכום של כ-551,000 ₪ בסך-הכול.

 

10.      כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2 (להלן: הכנ"ר), טוען אף הוא כי יש לדחות את הבקשה דנן, וזאת מטעמים הזהים בעיקרם לטעמים המנויים בתשובת המנהל המיוחד. לטענת הכנ"ר, נקודת המוצא היא שהליך פשיטת רגל הוא "חסד של המחוקק", אשר אין מקום לאפשר את ניהולו כאשר החייב נוהג בחוסר תום לב ואינו מקיים את חובותיו במסגרת ההליך במועדם – כפי שנהג המבקש בענייננו. הכנ"ר מוסיף וטוען כי יש לדחות את טענת המבקש לפיה המנהל המיוחד התנגד לחידוש הליך פשיטת הרגל בטרם חלוף המועד שצוין בהודעתו להסרת מחדלי המבקש, וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לחידוש ההליך מטעמים נוספים, ומשכך ייתכן כי בקשה זו הייתה נדחית אף אלמלא התנגד לה המנהל המיוחד.

 

 

דיון והכרעה

 

11.      לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

 

           כידוע, לבית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל מסור שיקול דעת רחב בכל עניין הנוגע להליך פשיטת הרגל, בשל היותו מומחה בתחום ומכוח בקיאותו בנסיבות העניין והיכרותו הבלתי-אמצעית עם בעלי הדין. לפיכך, התערבות ערכאת הערעור בהחלטותיו תהיה רק במקרים חריגים, אשר המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם (ראו: רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (16.10.2018); רע"א 37/20 אלבו נ' המנהל המיוחד, פסקה 14 (31.3.2020); רע"א 6905/19 לוגבינסקי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 13 (18.5.2020)). די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור דנן.

 

12.      למעלה מן הצורך, אוסיף כי כפי שציין הכנ"ר בתשובתו, הליך פשיטת רגל כונה לא פעם בפסיקה "חסד של המחוקק" (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ד(3) (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, פסקה 9 (2.10.2019); ע"א 1752/20 בן ברוך נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 8 (17.3.2020)), על שום המחילה על חלק מחובותיו של פושט הרגל ובשל ההזדמנות הניתנת במסגרת הליך זה לחייב הנקלע לקושי להיחלץ ממצבו ולהשתקם. ואולם, היד המושטת כלפי החייב-פושט הרגל מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, זאת, בין היתר, משום שבהליך פשיטת הרגל גלומה למעשה פגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת, אפוא, שעה שפושט הרגל נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר (וראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); עניין ג'נח, פסקה ד(2)). על כך כתב כב' השופט ג' בך:

 

"החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב. עם זאת אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993)).

 

           במסגרת בחינת תום לבו של החייב, יידרש בית המשפט, בין היתר, להתנהגותו במסגרת ההליך (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 (26.9.2016); עניין גל, פסקה 11), ובתוך כך, לעמידתו בחובות המוטלות עליו על-פי דין ומכוח קביעות בית המשפט של פשיטת הרגל. בין החובות האמורות נדרש החייב לעמוד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל לפי צו התשלומים (ראו: ע"א 6892/18 רפאל נ' המנהל המיוחד, פסקה 9 (18.12.2019); עניין גל, שם), וכן לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו, ובכלל זה לחשוף את מלוא המידע הנדרש להערכת מכלול הכנסותיו והוצאותיו של החייב, ולהערכת כושר השתכרותו הפוטנציאלי (ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, פסקה 14 (29.8.2018); עניין רפאל, שם; ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, פסקה 8 (23.2.2020)).

 

13.      בענייננו, המבקש הפר, שוב ושוב, את חובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל, ואף לא השכיל לנצל מספר הזדמנויות שניתנו לו על-ידי בית המשפט המחוזי לרפא את מחדליו. חלף זאת, צבר המבקש חוב פיגורים ונמנע מהגשת דו"חות דו-חודשיים כנדרש. לא זו אף זו, גם לאחר ביטול הליך פשיטת הרגל, וחרף נכונותו של המנהל המיוחד שלא להתנגד לחידוש ההליך בכפוף להסרת מחדלי המבקש, לא הסיר הלה את מלוא המחדלים. כך, מתשובתו של המנהל המיוחד עולה כי המבקש לא המציא לידיו את הדו"חות החסרים במלואם, וכי אף בדו"חות אשר הוגשו על-ידו חסרות אסמכתאות בנוגע להוצאות המבקש. כאמור, המצאת האסמכתאות הרלוונטיות להוצאות המבקש מהווה ביטוי לתום לבו במסגרת הליך פשיטת הרגל, והיא חיונית לתמיכה במהימנות הדו"חות האמורים.

 

           נוכח האמור, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לחדש את הליך פשיטת הרגל של המבקש, וזאת לאור מחדליו החוזרים ונשנים המבטאים, כאמור, חוסר תום לב אשר יש בו כדי לשמוט את הקרקע תחת ההצדקה לקיום הליך פשיטת הרגל.

 

14.      אציין עוד כי בקשת המבקש לחידוש הליך פשיטת הרגל כמוה, הלכה למעשה, כבקשה לעיון חוזר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.10.2013, שבמסגרתו הורה בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל. סמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל לשוב ולעיין בצווים שניתנו על-ידו מעוגנת בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ובפסיקה הוכרו שתי עילות המצדיקות לעשות שימוש בסמכות זו - שינוי נסיבות מהותי או טעות טכנית ברורה (ראו: רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיז בע"מ, פסקה י (7.3.2017); רע"א 1826/20 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (21.6.2020)). בענייננו, המבקש לא הוכיח קיומה של אחת מהעילות האמורות, ואף משום כך נראה כי בדין דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו.

 

15.      נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

 

           בנסיבות העניין, ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

 

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים