אזמרה יהודית אלישע אמבש נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אזמרה יהודית אלישע אמבש נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

בג"ץ 5452/19
תאריך: 16/08/2019

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5452/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

כבוד השופטת ע' ברון

 

כבוד השופט א' שטיין

 

העותרות:

1. אילנה אמבש

2. אזמרה יהודית אלישע אמבש

 

3. דורית אדרת ליאת אמבש

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

 

2. היועץ המשפטי לממשלה

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרות:

עו"ד יוסי נקר

 

 

פסק דין

 

השופט א' שטיין:

 

1.            בעתירה שמונחת לפנינו, ואשר הוגשה היום בשעות הבוקר, מלינות העותרות, בעלות עבר פלילי, על שנשללה מהן הזכות להתמודד בבחירות לכנסת ה-22 במסגרת רשימת מועמדים ששמה "קמ"ה – קידום זכויות הפרט". הטעם לכך הוא הוראת סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת, אשר שוללת את הזכות כאמור ממי "שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל [...] אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון". העותרות פנו ליושב ראש ועדת הבחירות לכנסת (להלן: היו"ר) בבקשה לקבוע כי העבירות בהן הן הורשעו ובגינן נדונו לעונשים שונים ביום 17.12.2012, בגדרו של תפ"ח 23191-02-12 (מחוזי י"ם), אינן בנות קלון, אך היו"ר סבר אחרת; ומכאן העתירה שלפנינו. 

 

2.            העבירות שבהן הורשעו העותרות כוללות הפרת הוראה חוקית (סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)) והדחה בחקירה (סעיף 245 לחוק העונשין). לפי העובדות של כתב האישום, בהן העותרות הודו במסגרת הסדר טיעון שנעשה עמן, הן פעלו בדרכים שונות כדי לשבש מהלכי חקירה שבמרכזה עמד בן זוגן דאז אשר נחשד, ולבסוף הורשע, בשורה של עבירות חמורות ביותר ובכללן אינוס, מעשה סדום, מעשים מגונים, התעללות בקטין, תקיפה, חבלה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא וסחיטה. בגין עבירות אלו, הושת על העותרות עונש מאסר החופף את תקופת מעצרן, אשר נמשכה כ-10 חודשים, וכן מאסר על תנאי.

 

3.            העותרות טענו לפני היו"ר כי עליו להפעיל את שיקול דעתו האמור לטובתן – זאת, מאחר שלדבריהן הן עצמן נפלו קורבן למעשיו של בן זוגן דאז, ועל כן אין במעשים שעשו משום קלון, ביצעו את העבירות בתום לב בשל אי-הבנה בכל הנוגע למותר ולאסור במהלך החקירה, וכן משום שמועד פקיעתו של איסור ההתמודדות לכנסת אשר חל עליהן יפוג ב-17.12.2019, שלושה חודשים בלבד אחרי יום הבחירות הנוכחי. טענות אלה וטענות נוספות שנלוו אליהן נשמעו על ידי היו"ר, אשר החליט לדחות את בקשת העותרות בהחלטה מנומקת (ה"ש 3,4,5/22) שניתנה ביום 15.8.2019 (להלן: החלטת היו"ר). בהחלטתו זו קבע היו"ר, כעניין של עובדה, כי "אין לראות בעבירות בהן המבקשות הורשעו לפי הודאתן, משום "טעות כנה במצב הדברים" [כטענתן] אלא מדובר בעבירות קשות, אשר חזקה כי המבקשות היו מודעות להן היטב, ובפרט שבתנאי השחרור שלהן נקבעו [...] במפורש סייגים מפני יצירת קשר עם יתר הגורמים המעורבים בפרשה העיקרית". כמו כן, סקר היו"ר את ההלכה הפסוקה שעניינה הגדרתו של המושג "קלון". לבסוף, העמיד היו"ר את העובדות מול הדין והחליט כי אין בידו לקבוע שבעבירות בהן הורשעו העותרות אין משום קלון וכן כי "אין בעובדה כי חלפו למעלה משש וחצי שנים כדי להקהות את הקלון שדבק בעבירות בהן הורשעו המבקשות ועל כן אין בנתון זה כדי לשנות ממסקנתי שלעיל". מטעמים אלה סירב היו"ר ליתן לעותרות את מבוקשן.

 

4.            העותרות טוענות, בתמצית, כי החלטת היו"ר לוקה בחוסר סבירות קיצוני באשר היא אינה מכירה בכך שמעמדן הוא כשל קורבן ולא כשל עבריין ושוללת מהן את זכות היסוד להתמודד בבחירות לכנסת.

 

5.            לאחר ששקלנו את הדברים באנו לידי מסקנה כי דין העתירה להידחות, על-פי האמור בה עצמה, בנסיבות שבהן הפן העובדתי של הדברים התגבש בהכרעת הדין (המוסמכת) ובגזר הדין בעניינן של העותרות; כך שנותרה בפנינו שאלה משפטית טהורה. העותרות הרחיבו בטענות עובדתיות בכל הנוגע לרקע לחקירתן ולהרשעתן. אולם, החלטת היו"ר התבססה על העובדות שנקבעו בפסק דין פלילי חלוט, ואשר לא כלל שום הסכמה ביחס לעובדות הנוספות. בהחלטה זו לא נפל כל פגם שעשוי להצדיק את התערבותנו, והנמקתה מאירת העיניים מדברת בעד עצמה. נוסיף, כי גם לנו אין אלא העובדות אשר נקבעו באותו פסק דין פלילי על יסוד הודאותיהן של העותרות.

 

6.            לנוכח עובדות אלו, ברי הוא כי מעשי העבירה שבהם עסקינן, שכאמור באו לשבש חקירת פשעים חמורים, יש בהם פן ברור של קלון (ראו  בג"ץ 4668/01 שריד נ' ראש הממשלה, פ"ד נו(2) 265, 285-283 (2001)). משכך הוא הדבר, אין כל עילה לחלוק על מסקנתו המשפטית של היו"ר כי "העבירות בהן המבקשות הורשעו נגועות בקלון ובפגם מוסרי חמור, המונע מהן להתמודד בבחירות לכנסת ה-22". ברי הוא גם שלא נוכל להתערב בהחלטתו של היו"ר שלא לקצר את תקופת המניעה של העותרות, שכן החלטה זו מתבקשת מאליה. מדובר בתקופת מניעה שנקבעה בחוק יסוד: הכנסת, ולאיש אין סמכות לסטות ממנה.

 

7.            בהתחשב בכך שהעובדות כולן היו בפנינו, וכן בהתחשב בלוחות הזמנים הסטטוטוריים הנוגעים לניהולה של מערכת הבחירות, שכולנו חייבים בשמירתם, אנו דוחים אפוא את העתירה ונותנים את פסק דיננו במועד שלא יגזור עיכובים. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתן היום, ‏ט"ו באב התשע"ט (‏16.8.2019).

 

 

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים