אופיר סגל רילוב נ. אברהם מרטינס | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אופיר סגל רילוב נ. אברהם מרטינס

ע"א 7079/20
תאריך: 04/11/2020

בבית המשפט העליון

 

ע"א  7079/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשת:

אופיר סגל רילוב

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. אברהם מרטינס

 

2. יפת שרעבי

 

3. אלינור שרעבי

 

4. יוסף ויזל

 

5. שלומית ויזל

 

6. עו"ד יעל שגיא (מנהלת מיוחדת)

 

7. רשם המקרקעין חיפה

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ש' מנדלבום) בה"פ 38124-01-10 מיום 14.9.2020

 

בשם המבקשת:

בעצמה

 

בשם המשיב 1:

עו"ד שחר לוינזון; עו"ד אלי הירש

 

בשם המשיבים 3-2:

בעצמם

 

בשם המשיבים 5-4:

עו"ד יוסף ויזל

 

בשם המשיב 7:

עו"ד מרווה בז'ה

 

 

החלטה

 

1.            המבקשת ובן זוגה המנוח והמשיבים 5-1 החזיקו בזכויות בחלקת מקרקעין (להלן: החלקה או המקרקעין) וניהלו הליכים משפטיים לפירוק השיתוף בה, שאף הגיע לפתחו של בית משפט זה בגלגולים שונים (ראו למשל ע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב (25.11.2012) (להלן: ע"א 1445/11); רע"א 8033/13 מרטינז נ' רילוב (12.12.2013)). כפי שציין בית המשפט המחוזי בהליך נושא הבקשה שלפנינו, המורכבות במקרה דנן נובעת מכך שחלוקת הזכויות בחלקה במישור הקנייני, בין בן זוגה המנוח של המבקשת, שזכויותיו הועברו אליה (סעיף 30 לבקשה; למען הנוחות יכונה להלן גם: רילוב), המשיב 1, המשיבים 3-2, והמשיבים 5-4 אינה תואמת למצב התכנוני, קרי: לחלוקה הקבועה בתכנית מס' ש/215 "גבעת עדן" (זכרון-יעקב) (1982) (להלן: תכנית המתאר). עוד אציין – כעולה מן הטיעונים הכתובים שהוגשו לפניי – כי הן המשיבים 5-4 הן רילוב התקשרו בהסכמי מכר למכירת זכויותיהם בחלקה; וכי לפי הסכמים אלה הוטל החיוב להשלים את הליכי פירוק השיתוף על הצד המוכר, כמפורט להלן. על רקע המורכבות האמורה בהליך הפירוק, מינה בית המשפט בשנת 2011 את המשיבה 6, עו"ד יעל שגיא, כמנהלת מיוחדת של זכויות הצדדים בחלקה (להלן: המנהלת המיוחדת).

 

2.            בהחלטות מיום 2.1.2012 מיום 25.10.2013 הורה בית המשפט (כב' השופט א' קיסרי) כי המנהלת המיוחדת תכין תשריט לחלוקת המגרשים בין השותפים לפי אחד המתווים שהוצעו על ידה ולפי הוראות פרטניות שניתנו, תוך שימוש במנגנון תשלומי איזון במידת הצורך. מתווה החלוקה שנבחר לא תאם את תשריט תכנית המתאר, אולם בית המשפט ציין כי הוא משקף חלוקה "הקרובה קירוב מרבי לתשריט בהתחשב באילוצים הקיימים" (סעיף 4 להחלטה מיום 25.10.2013). המנהלת המיוחדת לא הצליחה להגיע להסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה השומרון (להלן: הוועדה המקומית) בדבר אישור תשריט חלוקה מתוקן לחלקה ללא הגשת תכנית נקודתית לתיקון תכנית המתאר. בהמשך לכך הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) בהחלטה מיום 25.9.2016 כי אין הכרח לקבל את אישור הוועדה המקומית לצורך רישום חלוקת החלקה וביום 9.4.2017 – לבקשת המנהלת המיוחדת, הורה בית המשפט כי המרכז למיפוי ישראל מחוז חיפה (להלן: מפ"י) יפעל לקידום אישור התשריט המתוקן לפי הוראות שפורטו – ובכלל זאת כי האחרון יכין הודעת רישום המופנית לרשם המקרקעין ויפעל לרשום את חלוקת החלקה בפנקסי המקרקעין ללא אישור הוועדה המקומית לחלוקה המתוארת (להלן: ההחלטה מיום 9.4.2017).

 

3.            עוד בגדרי ההליך, התקבלו חוות דעת שמאיות לעניין תשלומי האיזון בהתאם לתשריט העדכני של החלוקה המוצעת (ראו רע"א 5592/17 רילוב נ' מרטינס (27.8.2017); רע"א 6452/14 רילוב נ' מרטינס (30.11.2014) (להלן: רע"א 6452/14)). לפי חוות הדעת הרלוונטית, על המבקשת לשאת בתשלום סך כולל של 350,000 ש"ח – ברובו הגדול למשיב 1 והיתרה למשיבים 5-4 (להלן: חוות הדעת מיום 26.2.2017). ביום 28.6.2018 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות ואישור שכר טרחה. בבקשתה עדכנה האחרונה כי התקבלו בידה תשריט חתום ומאושר לצרכי רישום והודעת רישום מאת מפ"י המופנית לרשם המקרקעין, וביקשה כי בית המשפט ייתן הוראות בנושא הפקדת התיק לרישום בפנקסי המקרקעין; בעניין מועד תשלומי האיזון והשאלה אם אלה ניצבים כתנאי לביצוע רישום החלוקה; ובעניין אישור חשבון שכר הטרחה של המנהלת המיוחדת ותשלומו על ידי הצדדים.

 

4.            בפסק דין מיום 14.9.2020 נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ש' מנדלבום) לבקשת המנהלת המיוחדת ונתן צו המורה על פירוק השיתוף בחלקה בדרך של חלוקה בעין של החלקה ל-5 חלקות משנה תוך ביצוע תשלומי איזון בין הבעלים המשותפים. נקבע כי החלוקה תיערך בהתאם לפירוט בתכנית לצרכי רישום (להלן: התצ"ר) שאושרה על ידי מפ"י; וכי תשלומי האיזון ייעשו בהתאם לחוות הדעת מיום 26.2.2017. בהמשך להוראה אחרונה זו חויבה המבקשת להפקיד בידי המנהלת המיוחדת סך של 350,000 ש"ח עד ליום 31.10.2020. עוד נקבע כי לאחר הפקדת תשלומי האיזון תהיה המנהלת המיוחדת רשאית להשלים את הליכי הרישום של התצ"ר בלשכת רישום המקרקעין, לפי הוראות שפורטו ובכלל זאת כי רשם המקרקעין ישלים את הרישום ללא צורך באישור הוועדה המקומית לתצ"ר. בנוסף להוראות אלו, בית המשפט אישר את שכר המנהלת המיוחדת שהתבקש והורה כי המבקשת ויתר השותפים ישלמו את חלקם בו עד ליום 31.10.2020. אשר לטענות נגד הקביעות בהחלטה מיום 9.4.2017 ציין בית המשפט כי הגם שהן מעוררות על פניו שאלה משפטית ראויה לבחינה, אין מקום לעיון חוזר בשיקול הדעת שהפעיל המותב הקודם בעניינה ובחינתה צריכה להיעשות – אם בכלל – על ידי ערכאה זו בגדרי ערעור אם יוגש.

 

           למען שלמות התמונה יוער כי ביני לביני, בחודש יולי 2018 הגיש רילוב עתירה מינהלית נגד החלטת מפ"י לאשר את התצ"ר בשל כך שזו התקבלה ללא אישור הוועדה המקומית (להלן: העתירה). ביום 26.12.2018 נדחתה העתירה על הסף מחמת שיהוי. עוד נקבע בפסק הדין כי הגשת העתירה לוקה בחוסר תום לב, משום שרילוב נתן הסכמה מפורשת למתווה שנקבע בהחלטה מיום 9.4.2017 והתנגדותו לרישום הועלתה רק לאחר שהתברר כי לפי אותה חלוקה יושתו עליו תשלומי איזון; וכי בשים לב לכך שהוראות הרישום ניתנו בהליך האזרחי בהחלטה מיום 9.4.2017 – בית המשפט לעניינים מינהליים אינו הפורום המתאים לדון בטענות. בפסק הדין נושא הבקשה שלפנינו עמד בית המשפט על ההכרעה האמורה בעתירה ועל הערעור שהגישה המבקשת לבית משפט זה (עע"ם 609/19 סגל-רילוב נ' מרכז המיפוי ישראל (מפ"י) (להלן: עע"ם 609/19)). בית המשפט מצא כי נוכח השתלשלות ההליכים בתיק עד כה ובהינתן מועד הגשת הבקשה למתן הוראות מטעם המנהלת המיוחדת, יש מקום ליתן פסק דין בתיק בטרם הכרעה בערעור, וציין כי מכל מקום סביר כי גם פסק הדין בהליך דנן יועמד לבחינת בית משפט זה, בשים לב להליכים קודמים שנקט רילוב נגד חלק מהחלטות הביניים שהתקבלו בו.

 

           עוד אציין כי ביום 18.10.2020 התקיים דיון לפני בית משפט זה בעע"ם 609/19. בדיון הובהר למבקשת כי לא ניתן להשיג על ההחלטה מיום 9.4.2017 בדרך של הגשת עתירה מינהלית ונשמרו טענות הצדדים לגופם של דברים בגדרי ערעור על פסק הדין בהליך האזרחי (אשר, כפי המתברר, הוגש באותו היום). לפיכך ערעור המבקשת בעע"ם 609/19 נדחה.

 

טענות הצדדים

 

5.            מכאן הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין שבה עתרה המבקשת להשהות את ההוראות שנתן בית המשפט הן לעניין רישום התשריט על ידי רשם המקרקעין, הן לעניין הפקדת 350,000 ש"ח אצל המנהלת המיוחדת והעברת הסכום הרלוונטי מתוכם לידי המשיב 1 (במסגרת ההוראות שניתנו לגבי תשלומי האיזון) – עד להכרעה בערעורה. למצער התבקש כי בית משפט זה יעכב את הליכי הרישום עד להכרעה בעע"ם 609/19 וכי מכל מקום יורה כי הסכום שבו חויבה המבקשת לפי תשלומי האיזון יישאר מופקד בנאמנות אצל המנהלת המיוחדת. בערעור, בתמצית, טוענת המבקשת כי לא היה מקום להורות על רישום התשריט ללא אישור הוועדה המקומית ובניגוד לתכנית המתאר החלה על המקרקעין והוראה זו מנוגדת לדין. עוד נטען כי אין מקום לחייבה בתשלום דמי איזון נוכח קביעות סותרות לשיטתה בפסק דין קודם שניתן בפרשה בע"א 1445/11. אשר למאזן הנוחות נטען, כי מצבו הכלכלי של המשיב 1 – שלפי הוראות פסק הדין צריך לקבל את חלק הארי מתשלומי האיזון שבהם חויבה – אינו מהמשופרים וכי יש חשש שיחזור להתגורר בגרמניה. לטענתה, אם הערעור יתקבל, נסיבות אלו יביאו לקושי משמעותי להשיב את המצב לקדמותו.

 

6.            המשיבים 3-2 מתנגדים לבקשה. לטענתם יש לשים סוף להליכים המשפטיים בעניין פירוק השיתוף, שנמשכים למעלה מעשור. לטענתם רילוב הוא שיזם את החלוקה שאליה מופנות הטענות כעת ומכל מקום המבקשת כלל לא מתגוררת בחלקה ולא מחזיקה בה יותר. המשיב 7, הוא רשם המקרקעין בחיפה, מסר כי אין לו אינטרס בסכסוך דנן, והוא מותיר את הבקשה לעיכוב ביצוע לשיקול דעת בית המשפט.

 

7.            המשיב 1 מדגיש כי אין מקום להיעתר לבקשה, שמשמעותה עיכובו של סעד כספי שנפסק בבית המשפט המחוזי וכי הטענות בעניין מצבו הכלכלי כבר נדחו על ידי בית משפט זה ברע"א 6452/14, שניתנה ביחס לתשלום גבוה פי שניים מזה שבו חויבה המבקשת. בפרט נטען כי המשיב מחזיק בבית מגורים ששוויו מאז אותה החלטה רק עלה, וכי הוא נקי משעבודים; וכי אין חשש מיכולתו להשיב את התשלומים ככל שהערעור יתקבל. לגופם של דברים נטען כי המבקשת מושתקת מלהלין על תשריט החלוקה, שהתקבל בהסכמתה ובהסכמת בן זוגה המנוח, וכי גם המומחה שנדרש לשאלת תשלומי האיזון מונה בהסכמת הצדדים. מעבר לכך צוין כי רילוב מכר את זכויותיו במקרקעין על בסיס תשריט החלוקה (שגבולותיו תוקנו לאחר מכן) מבלי להעלות כל טענה ביחס לסתירה בינו לבין תכנית המתאר. ממילא, נטען כי למבקשת אין זכויות קנייניות במקרקעין ולכן קידום הרישום לא מסב לה נזק אישי כלשהו, בעוד שהוא מקדם את עניינם של הבעלים בחלקה (ומעבר לכך נטען כי חלוקת החלקה לפי תכנית המתאר תסב פגיעה קשה למי שקנה את חלקה של המבקשת, שאינם צד להליך). לפיכך, נטען כי ההליך דנן הוא ניסיון להתחמק מתשלום דמי האיזון המתחייבים כתוצאה מהחלוקה וכי עיכוב הרישום, שבו עסקו הליכים משפטיים ממושכים, יסב נזקים כבדים למשיב 1 ולאחרים שלא יכולים לקבע את רישום זכויותיהם. לכך מוסיף הוא וטוען כי הרישום עצמו לא יביא למצב בלתי הפיך, משום שאף אם ייקבע כי יש לקיים הליך תכנוני משלים – בסופו של דבר תוצאתו תהיה זהה לזו של פסק הדין.

 

8.            המשיבים 5-4 מתנגדים אף הם לבקשה ומצטרפים בהקשר זה לטענות המשיב 1 בדבר הצורך בסיום הליכי פירוק השיתוף נושא הערעור דנן והתנהלותה הדיונית של המבקשת. אלה מדגישים כי זכויותיה של המבקשת בחלקה נמכרו ולכן אין לה עוד עניין בר הגנה בהליכי פירוק השיתוף, והסעד המבוקש על ידה פוגע בוודאות המשפטית והרישומית בעניין המקרקעין. המשיבים 5-4 מציינים כי מכרו את ביתם שנבנה על החלקה ובהסכם המכר התחייבו לעשות כל שביכולתם להשלמת פירוק השיתוף במתווה שנקבע בהחלטה מיום 9.4.2017. לפי אותו הסכם, במקרה שמסירת החזקה תתרחש לפני השלמת הפירוק האמור, סכום של 400,000 מן התמורה יופקד בנאמנות. לפיכך, העיכוב המבוקש כעת, כך המשיבים 5-4, יביא לעיכוב נוסף בקבלת התשלום האמור – המוחזק עבורם על ידי הנאמן.

 

9.            המבקשת ביקשה להגיש תגובה קצרה לתשובות המשיבים ובה נטען בין היתר כי בהסכם המכר שבו התקשר בן זוגה המנוח, הותלתה העברת הבעלות בהשלמת הליך הפירוק עד סופו וכי מכל מקום יש לה עניין בהליך נוכח תשלומי האיזון שבהם חויבה בהמשך לחלוקה שאושרה על ידי בית המשפט. עוד נטען כי הרוכשים של המגרש בבעלותה בחרו לא להשתתף בהליכי פירוק השיתוף על אף שניתנה להם אפשרות לעשות כן בהסכם המכר.

 

דיון

 

10.         לאחר עיון בבקשה, בתשובות לה ובצרופותיהן, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כמפורט להלן. כעולה מפירוט השתלשלות ההליכים עד כה, לפנינו מקרה המגלה מורכבות לא מבוטלת, בשל אי ההתאמה בין חלוקת החלקה לפי תשריט תכנית המתאר לבין חלוקת הזכויות הקנייניות בה. בפסק הדין נושא הבקשה דנן אושר פתרון ייחודי לגישור על הפער האמור כפי שהותווה בהחלטות הביניים לאורך ההליך, וכפי שצוין בו הקביעה שלפיה רישום תשריט החלוקה המעודכן יכול שייעשה ללא אישור הוועדה המקומית אינה מובנת מאליה. בשים לב לשאלה זו, המצריכה דיון על פני הדברים (ומבלי שאביע עמדה לגופה), כמו גם לטענות שהועלו מצד המשיבים בדבר המניעות וההשתק שחלים על המבקשת בהינתן הטענות מטעמה ומטעם בן זוגה המנוח בשלבים קודמים בסכסוך, אני סבור כי יש מקום להקפיא את הוראת בית המשפט בדבר השלמת הליך הרישום של התצ"ר בלשכת רישום המקרקעין עד להכרעה בערעור. ער אני לכך שמשמעות החלטה זו היא עיכוב נוסף במסכת ממושכת של התדיינות משפטית בנושא פירוק השיתוף, ורצונם של המשיבים 5-1 להגיע לוודאות ביחס להיקף זכויותיהם במקרקעין בנסיבות שתוארו, באופן שיקבל ביטוי במרשם המקרקעין – הוא מובן. בצד האמור, פרט למשיבים 5-4, יתר המשיבים הרלוונטיים לא הצביעו על נזקים קונקרטיים שייגרמו להם כתוצאה מעיכוב הליכי הרישום עד להכרעה בערעור דנן. אשר לנזקים שפורטו בתשובת המשיבים 5-4, הנוגעים לעיכוב נוסף בהעברה לידיהם של סכומים שקיבלו בתמורה למכירת חלקם במקרקעין (המצויים כעת בנאמנות) אני סבור כי ניתן לתת להם מענה באמצעות מתן הוראות להפקדת ערבות מתאימה להבטחת פיצוי בגין נזקים שייגרמו להם כתוצאה ממתן הצו הזמני אם יידחה הערעור (אשר למען הסר ספק, תהיה יפה גם כלפי המשיבים אחרים, אם ייגרם להם נזק כתוצאה ממתן הצו כאמור). זאת, לצד ההתחייבות העצמית שעליה חתמה המבקשת וצורפה לבקשתה.

 

11.         אשר לעיכוב ביצוע תשלומי האיזון על ידי המבקשת, אני סבור כי אין מקום להקפיא את הוראת בית המשפט שלפיה המבקשת תפקיד אצל המנהלת המיוחדת סכום של 350,000 ש"ח. באיזון בין זכותם של המשיבים ליהנות מפירות זכייתם ובין העיכוב של השלמת הליך הרישום שעליו הוריתי, ונוכח ההתנהלות הדיונית העולה על פני הדברים מצד המבקשת (שבגדרה שונתה עמדתה לגבי האפשרות לרשום תשריט חלוקה ללא הסכמת הוועדה המקומית) אני סבור כי אין מקום להשהות לחלוטין את ביצוע המתווה שעליו הורה בית המשפט המחוזי וכי יש להתנות את מתן הסעד הזמני בהליך דכאן בהשלמת ההפקדה של תשלומי האיזון על ידי המבקשת אצל המנהלת המיוחדת כפי שהורה בית המשפט. בצד האמור, לאחר שנתתי דעתי לטיעוני המבקשת והמשיב 1 בעניין זה, כמו גם להוראות בית המשפט המחוזי שלפיהן העברת תשלומי האיזון לצדדים הזכאים להם על ידי המנהלת המיוחדת תיעשה רק לאחר השלמת הרישום (סעיף 90 לפסק הדין), תשלומי האיזון לא יועברו על ידי המנהלת המיוחדת לצדדים עד להכרעה בערעור.

 

12.         נוכח כל האמור לעיל, ביצוע הוראותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע להשלמת הליך הרישום של התצ"ר בלשכת רישום המקרקעין מעוכב בזה עד להכרעה בערעור או עד לקבלת החלטה אחרת. תוקפו של הצו האמור מותנה בכך שהמבקשת תפקיד אצל המנהלת המיוחדת את תשלומי האיזון שבהם חויבה בפסק הדין וכן בכך שהמבקשת תפקיד במזכירות בית משפט זה ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 175,000 ש"ח לפיצוי המשיבים בגין נזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הצו אם יידחה הערעור. הפקדת התשלומים אצל המנהלת המיוחדת וכן הפקדת הערבות בבית משפט זה תבוצע עד ליום 19.11.2020 שאם לא כן יפקע הצו. החלק בפסק הדין שעניינו שכר טרחת המנהלת המיוחדת לא מעוכב (וממילא לא התבקש סעד בעניינו).

 

           בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"ז בחשון התשפ"א (‏4.11.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים