אוסאמה זכריא אדריס נ. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אוסאמה זכריא אדריס נ. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית

בג"ץ 7722/20
תאריך: 23/11/2020

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  7722/20

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

העותר:

אוסאמה זכריא אדריס

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. המפקד הצבאי באיו"ש

 

2. ראש המינהל האזרחי באיו"ש

 

3. מועצת התכנון העליונה באיו"ש

 

4. היחידה המרכזית לפיקוח באיו"ש

 

עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים

 

בשם העותר:

עו"ד היתם חטיב

 

בשם המשיבים:

עו"ד יצחק ברט

 

פסק-דין

 

השופט נ' סולברג:

 

1.            במוקד העתירה שלפנינו, ניצבת השאלה האם היה מקום להוציא על מבנה העותר, על שתי קומותיו, הוראה על סילוק מבנה חדש, מכוח סעיף 4 לצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1979), התשע"ח-2018 (להלן: הצו).

 

2.            העותר טוען כי לא היה מקום להורות על סילוק מבנהו, שכן "מדובר במבנה בטון בן שתי קומות אשר הליך הקמתו החל לפני למעלה מ-6 חודשים וכי הוא במצבו הנוכחי מזה 6 חודשים"; כי "לא ניסה לקבוע עובדות בשטח והוא החל את הבניה מתוך אמונה שלמה כי לא מדובר בשטח C"; כי "המבנה מצוי בתחומיה של תכנית מפורטת [...] וקיים סיכוי שיקבל היתר עבור הבנייה"; כי האזור שבו הוקם המבנה מצוי מחוץ לתחומי תכנית אזור תעשייה קרית ארבע, ומוקף בנייה פלסטינית קיימת. לבד מאלו, הוסיף העותר וטען עוד כהנה וכהנה טענות בנוגע לחוקיותו של הצו. לצד העתירה הגיש העותר גם בקשה למתן צו-ביניים, ובמסגרתה ביקש כי ההריסה תעוכב, עד להכרעה בבקשה ובעתירה גופה.

 

3.            בהתאם להחלטתי, ועוד קודם המועד האחרון להגשת התגובה, הגישו המשיבים "תגובה דחופה לבקשה לצו ביניים ובקשה לדחיית העתירה על הסף". בתגובתם פירטו על אודות מדיניות האכיפה הנוהגת בכל הקשור להפעלת הצו. לדבריהם, בהתאם למסמך מדיניות מיום 30.8.2020, הוראות הצו מופעלות רק במקרים שבהם מדובר במבנים שהוקמו בשטחי אש; בקרבה לתשתיות אסטרטגיות (כדוגמת צירי תנועה ראשיים); בשמורות טבע או אתרים ארכיאולוגיים; בתחומי צווי הגבלה שונים; בבנייה ישראלית שנבנתה באופן בלתי-חוקי על קרקע פלסטינית פרטית, ולהיפך; בבנייה שנעשו ניסיונות לסכל פעולות אכיפה לגביה, או שהוקמה מחדש לאחר הריסתה; במתקנים העלולים לפגוע בתשתיות או בסביבה; בנקודות בנייה חדשות, שהוקמו, ככלל, במרחק של עד 200 מטרים מבנייה קיימת.

 

           אשר לעניין דנן, ציינו המשיבים, כי ביום 20.9.20 ביקר פקח של יחידת הפיקוח באיו"ש במקום, "ואז לא נראו עבודות בנייה בשטח". בביקור נוסף, מיום 13.10.2020, זיהה הפקח, לראשונה, עבודות בנייה בלתי-חוקיות המתבצעות במקרקעין שעל גביהם הוקם לבסוף המבנה מושא העתירה, ובעקבות זאת, הוּצא צו לתפיסת מערבל בטון ששימש לביצוע הבנייה האסורה. ביום 20.10.2020 נערך סיור נוסף, שתועד, ובו נמצא כי הוקם במקום שלד בטון חשוף, בן קומה אחת. כמו כן נצפתה ראשית בנייה של קומה שנייה, שיציקתה טרם הושלמה. ביום 2.11.2020 שב הפקח למקום, וגילה כי הבנייה הולכת ונמשכת: הקומה השנייה קמה וגם ניצבה, גם אם לא הושלמה במלואה (מלאכת בניית הקירות לא הסתיימה וגם גג לא נבנה עדיין), והחלו עבודות לציפוי צדו החיצוני של שלד המבנה בבלוקים. גם סיור זה תועד. המשיבים הבהירו, כי מאחר שהמקרקעין מצויים בתחום איסור בנייה א"ב 1/96, וסמוכים לציר תנועה ראשי – כביש 60 –  ניתן להחיל את הוראות הצו לגביהם. ואכן, בהתאם לאמור, באותו מועד הדביק הפקח על שלד המבנה הוראת סילוק. נוכח האמור, לעמדת המשיבים יש לדחות את העתירה – הן על הסף, מחמת העדר ניקיון כפיים, משום שהוצגו בה עובדות לא נכונות, וכן משום שהועלו בה טענות שהוכרעו זה מכבר, בפסק דין שבו נדחו עתירות שבהן נדונה שאלת עצם חוקיות הפעלת הצו (בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב)); הן לגופה, מכיוון שלא קמה עילה להתערבות בהחלטה להורות על סילוק המבנה, שבדין ניתנה.

 

4.             בתשובת העותר על תגובת המשיבים, הוא שב על מספר טענות שהעלה בעתירתו, כשלדבריו, על אף חשיבותן, בחרו המשיבים שלא להתייחס אליהן: האחת – כי נפל פגם בדרך מתן ההוראה, שכן הפקח לא פעל בשקידה סבירה לאתר את המחזיק ולמוסרה לו, וחלף זאת בחר להדביקהּ על-גבי המבנה; השנייה – כי בסביבת המבנה קיימים לפחות 10 מבני מגורים נוספים, שכולם מצויים בתחומי צו איסור הבנייה, וכלפיהם לא ננקטו פעולות אכיפה דומות. מכאן, שלא היה מקום להתייחס למבנהו ככזה שמצוי בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ולהורות על סילוקו המהיר; השלישית – כי המשיבים כלל לא התייחסו לטענת ההפליה שהועלתה בעתירה. לדברי העותר, בידי העמותה המייצגת אותו קיימים נתונים, המעידים על כך ש"הוצאו עשרות צווים במהלך השנים 2020-2019 רובם ככולם הופנו נגד בניה פלסטינית".

 

5.            נוכח טענת העותר, לקיומם של מבני מגורים הסמוכים למבנהו, אשר לא ננקטו נגדם פעולות אכיפה, ולטענתו הנגזרת מכך, כי לא היה מקום לנקוט פעולות אכיפה מזורזות נגדו, הוריתי למשיבים להגיב לדברים. בתגובתם המשלימה, הבהירו המשיבים כי כלל המבנים שאליהם התייחס העותר, מלבד אחד, עומדים על תילם מזה שנים ארוכות, ומופיעים בתצלומי אוויר החל משנת 2003. ברי אפוא, כי נגד המבנים הללו לא ניתן לנקוט פעולות אכיפה מכוח הצו, שהפעלתו מוגבלת לבנייה שטרם חלפו 6 חודשים מאז שנסתיימה. כמו כן, מבנים אלו אינם מצויים בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, משום שנבנו לפני למעלה מ-15 שנים. מעבר לכך, המניע להפעלת הצו נגד מבנהו של העותר, הוא בהיותו מצוי בתחומי צו איסור בנייה, ובשל סמיכותו לכביש 60. בשונה ממנו, 5 מהמבנים הקיימים אינם מצויים בתחומי צו איסור הבנייה; 2 נוספים, חלקם מצויים בתוך תחומי האיסור, חלקם מחוצה לו. כמו כן, בהתייחס למבנה היחיד שנבנה בעת האחרונה (מלבד הבינוי מושא העתירה), נמסר כי בנייתו החלה בשנת 2018, הוּצא לגביו צו הפסקת עבודה ביום 20.2.2019, והליכי האכיפה בעניינו הולכים ומתקדמים. הובהר, כי במועד שבו הוקם אותו מבנה, טרם החלו המשיבים לנקוט פעולות אכיפה מכוח הצו. המשיבים מוסיפים, כי המבנים הקיימים, שעליהם הצביע העותר, אינם צמודים למבנהו שלו, וחלקם אף מרוחקים ממנו מאות מטרים. בנסיבות הללו טוענים המשיבים, כי יש להבחין בין מבנה העותר, לבין המבנים הקיימים זה מכבר, ואין לגזור מהם גזירה שווה.

 

6.            לאחר שבחנתי את העתירה, את התגובות שבאו לאחריה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה – להידחות. הן על הסף, הן לגופה.

 

7.            ראש לכול – דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר ניקיון כפיים. בעתירה נטען, כי אין להחיל את הוראות הצו על המבנה דנא, משעה שבנייתו החלה למעלה מ-6 חודשים קודם להוראת הסילוק; כי המבנה נותר "במצבו הנוכחי מזה 6 חודשים"; כי הוא מצוי בתחומי תכנית מפורטת, וקיים סיכוי שיינתן בידו היתר; כי הוא אינו מצוי בתחומי צו איסור בנייה א"ב 1/96. טענות אלה, כולן, נמצאו לא נכונות. כאמור לעיל, המשיבים פירטו כיצד החלה הבנייה, כחודש בלבד עובר למתן הוראת הסילוק, כיצד נמשכה ולא פסקה למרות צו תפיסה שהוּצא למערבל הבטון, ועל אף ביקורים חוזרים של הפקח בשטח. לתגובתם צירפו צילומים המעידים בבירור על התקדמות הבנייה, וכפועל יוצא גם על אי-נכונות הטענות שבעתירה. גם טענותיו העובדתיות הנוספות של העותר, נמצאו לא נכונות: הבינוי אינו מצוי בתחומי תכנית מפורטת, אלא בתחומי צו איסור הבנייה.

 

8.            פעמים הרבה עמדנו על המובן מאליו – חובה על בעל דין למסור עובדות נכונות ומדויקות לבית המשפט. הדברים נכונים ביתר שׂאת מקום שבו עסקינן בעתירה המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק, אשר מתבררת ללא דרישה וחקירה, ללא תצהירי עדות ראשית ודיוני הוכחות, תוך הסתמכות, כמעט מלאה, על מוצא פיהם של בעלי-הדין. הדברים מקבלים משנה תוקף, מקום שבו מתבקש צו-ביניים, במעמד צד אחד, כבר בעת הגשת העתירה. או אז, בקשת העותר היא למעשה להסתמך על דבריו בלבד, ועל יסודם להורות למשיבים להימנע מלעשות מעשה, או לעשותו כך או אחרת. מטעם זה לבדו, דין העתירה להידחות על הסף.

 

9.            בעתירה הועלו עוד טענות שונות המתייחסות לעצם הפעלת הצו. בצדק עמדו המשיבים על כך שכלל הטענות העקרוניות שהוזכרו, דוגמת הטענה כי יש מקום לערוך שימוע לפני מתן הוראה על סילוק, הוכרעו זה מכבר בעניין סנט איב, ואין מקום לשוב ולהידרש אליהן כבראשונה.

 

10.         דין העתירה להידחות גם לגופה. כאמור, המשיבים הבהירו, ואף הוכיחו בצילומים שצירפו, כי הבינוי הוקם כחודש בלבד עובר להוצאת הוראת הסילוק. עוד הוסיפו המשיבים, כי הבינוי הוקם באזור שהוּצא לגביו צו איסור בנייה, ובסמיכות לכביש ראשי. דרישות הצו נתקיימו אפוא, מאפייני הבינוי עונים על מדיניות האכיפה שנקבעה בהקשר זה, וניתן היה לפעול בהתאם לצו, ולהורות על סילוק המבנה. משכך, פעולת המשיבים נעשתה בדין ובסמכות, ולא נמצאה עילה שבדין המצדיקה להתערב בה.

 

11.         אכן, סביב למבנה ישנם מבנים נוספים, שגם הם נבנו ללא היתר כדין, ואשר כלפיהם לא ננקטו פעולות סילוק מכוח הצו. ברם, המשיבים פירטו וביארו מדוע נגד המבנה דנן, לבדו, הוּצאה הוראת סילוק. כאמור, כלל המבנים, מלבד המבנה מושא העתירה, נבנו למעלה מ-6 חודשים עובר למועד שבו ניתן היה להתחיל לפעול בהתאם להוראות הצו; 5 מהם אינם מצויים כלל בתחומי צו איסור הבנייה; 2 נוספים מצויים רק בחלקם בתחומי צו איסור הבנייה; 9 מבנים נבנו לפני למעלה מ-15 שנים, וככאלה אינם מצויים בסדר עדיפות גבוה לאכיפה; נגד המבנה שנבנה לפני פחות מ-15 שנים – בשנת 2018 – ננקטים הליכי אכיפה, שהחלו עוד קודם למועד הפעלת הצו. מה גם שהמבנים הנוספים אינם צמודים למבנהו של העותר, חלקם אף מרוחקים ממנו מאות מטרים. הנה כי כן, ההבחנה בין המבנים איננה שרירותית. העותר לא הופלה על פני שכניו, הקרובים והרחוקים.

 

12.         אמנם, הדין עם העותר, כי היה על הפקח לפעול ולאתרו בשקידה ראויה, ולא להסתפק בתליית ההוראה על גבי המבנה, כחלופה ראשונה (סעיף 7 לצו). אציין כי המשיבים לא השיבו לטענה זו. עם זאת, הלכה למעשה אין חולק כי ההוראה הגיעה לידי העותר, אשר מיהר להשיג עליה כבר ביום 5.11.2020, בחלוף 3 ימים מאז שנתלתה, וגם לא העלה בה כל טענה לעניין אופן המסירה. על כן, אין בטענה זו, כשלעצמה, כדי להצדיק התערבות בפעולת המשיבים, הגם שלהבא, נדרש להקפיד למלא אחר הוראה זו.

 

13.         גם טענת העותר, כי הצו מופעל נגד בנייה לא-חוקית פלסטינית בלבד, תוך הפליה בין האוכלוסיות השונות המתגוררות באיו"ש, דינה להידחות. ראשית – העותר לא העלה טענה זו במסגרת השגתו; אין אפוא מקום לדון בטענה המועלית לפנינו לראשונה, מבלי שההליכים מוצו לגביה כדבעי. שנית, והיא עיקר – כפי שנפסק לא אחת, טענת הפליה לא תתברר ותידון כאשר היא נטענת בעלמא, ללא מארג ראייתי הולם: "טענת הפליה סתמית הנזרקת לחלל בית-משפט - כך למדנו בשכבר הימים - אין בה ולא כלום. שומה עליו, על הטוען הפליה, להיכבד ולפרוש רשת ראיות המלמדת על יחס מפלה המצדיק הענקתו של סעד" (בג"ץ 240/98 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות‏, פ"ד נב(5) 167, 184-183 (1998)). העותר, בענייננו, טען כי באמתחתו ראיות המלמדות על קיומה של הפליה, אך כאלה לא הוצגו לנו. לא זו בלבד, המשיבים צירפו לתגובתם מסמך מדיניות לעניין סילוק מבנים, עדכני לחודש אוגוסט 2020, המלמד על קיומם של תבחינים סדורים, הקובעים אימתי יֵעשה שימוש בהוראות הצו. למותר לציין כי ההבחנה הנטענת בין אוכלוסיות שונות, אינה ביניהם.

 

14.         אשר על כן, אציע לחברַי לדחות את העתירה – הן על הסף, הן לגופה, ולחייב את העותר בתשלום הוצאות המשיבים, בסך של 4,000 ₪.

 

 

 

 

        ש ו פ ט

 

השופט ד' מינץ:

 

           אני מסכים.

 

 

 

        ש ו פ ט

 

השופטת י' וילנר:

 

           אני מסכימה.

 

 

 

        ש ו פ ט ת

 

 

           לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג.

 

           ניתן היום, ‏ז' בכסלו התשפ"א (‏23.11.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

      ש ו פ ט

        ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים