אהרון פסגות 2003 בע"מ נ. מאיר לוין | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אהרון פסגות 2003 בע"מ נ. מאיר לוין

רע"א 9483/17
תאריך: 07/08/2019

 

בבית המשפט העליון

רע"א  9483/17

 

ע"א  9916/17

 

 

לפני:  

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

 

המבקשים:

1. אהרון פסגות 2003 בע"מ

 

2. אהרון בלום

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. מאיר לוין

 

2. עוה"ד יהודה מרציאנו

 

3. כונס הנכסים הרשמי

 

סיווג הליך

 

 

 

 

החלטה ופסק דין

 

 

1.        מהו אופן ההשגה הנכון על החלטה בדבר מינוי מפרק קבוע לחברה המצויה בהליכי פירוק – בקשת רשות ערעור או שמא ערעור בזכות? זו השאלה שהתעוררה בגדר ההליכים שבכותרת.

 

ההליכים המשפטיים הצריכים לעניין

 

2.        ביום 11.12.2014 ניתן צו פירוק לחברת אור מבואות ירושלים בע"מ (להלן: החברה) שהמבקשים-מערערים (שיכונו להלן לצורך הנוחות: המבקשים) היו בעלי מניותיה. ביום 10.3.2015 מונה המשיב 2, עורך הדין יהודה מרציאנו, כמנהל מיוחד לחברה (להלן: המנהל המיוחד). ביום 10.2.2016 הגיש המנהל המיוחד בקשה למנותו כמפרק קבוע לחברה (זאת לאחר שהתקיימה אסיפת נושים בעניין). ביום 16.5.2017 הגיש גם המשיב 1, נושה של החברה (להלן: הנושה), בקשה למינוי מפרק קבוע. המבקשים מצדם הגישו ביום 27.6.2017 בקשה לביטול מינויו של המנהל המיוחד ולהחזרת ניהול החברה לידי המבקש 2.

 

3.        בקשות אלה נדונו והוכרעו במאוחד בגדר החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 6.11.2017, היא ההחלטה מושא ההליכים שבכותרת (להלן: ההחלטה). בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול מינויו של המנהל המיוחד והחזרת ניהול החברה לידי המבקש 2. בנוסף, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו למינוי מפרקים קבועים לחברה – המנהל המיוחד וע"ד דורון לנגה. עוד נקבע כי המפרקים יפקידו ערבות בסך של 100,000 ש"ח כל אחד.

 

4.        המבקשים סבורים כי נתונה להם זכות ערעור על ההחלטה אך למען הזהירות הגישו גם בקשת רשות ערעור. הנושה והכונס הרשמי סבורים כי אופן ההשגה הנכון על ההחלטה הוא על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור, ואילו המנהל המיוחד הותיר את ההכרעה בשאלת הסיווג לשיקול דעת בית המשפט. ההכרעה בשאלת הסיווג הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים, מכאן העיכוב במתן ההחלטה ועם הצדדים הסליחה.

 

דיון והכרעה

 

5.        ההחלטה נשוא ההליכים שבכותרת ניתנה, כאמור, במסגרת הליכי פירוק. כידוע, על החלטות הניתנות במסגרת הליכי פירוק חלים דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" ל"החלטה אחרת" (ראו: סעיף 291 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות); ע"א 9380/09 נספיר בע"מ נ' עו"ד אמנון לורך, כונס הנכסים הזמני, פסקה 23 (10.10.2011); רע"א 7213/12‏ שטיחים בסנטר ב.ש. בע"מ נ' אייס אוטודיפו בע"מ (10.12.2012)). משכך, בפסיקה הובהר כי החלטה שניתנה במסגרת הליכי פירוק ואשר מכריעה במחלוקת מתוחמת ומסיימת "יחידה דיונית" העומדת בפני עצמה תסווג כ"פסק דין", וזאת גם אם הליכי הפירוק בכללותם טרם באו אל קיצם (ראו: רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(4) 393 (1989); רע"א 7213/12 שטיחים בסנטר ב.ש. בע"מ נ' אייס אוטודיפו בע"מ (10.12.2012); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 122-123, 127 (מהדורה שלישית, 2012)).

 

6.        בענייננו, ההחלטה הכריעה בשתי בקשות שונות: האחת, בקשה לביטול מינויו של המנהל המיוחד והחזרת ניהול החברה לידי המבקש 2; והשנייה, בקשה למינוי מפרק קבוע לחברה. כיצד יש לסווג כל אחד משני חלקי ההחלטה?

 

ההכרעה בבקשה לביטול מינויו של המנהל המיוחד

 

7.        כאמור, החלק הראשון של ההחלטה הכריע בבקשה לביטול המינוי של המנהל המיוחד. בקשה זו מהווה, הלכה למעשה, בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה המקורית למינויו של המנהל המיוחד ולכן יש לסווגה כ"החלטה אחרת" אשר הערעור עליה טעון רשות (ראו והשוו: ע"א 4443/13 בנייני מרכז אלכסנדר בע"מ נ' מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ, פיסקה 5 (12.9.2013) (להלן: עניין אלכסנדר); רע"א 5646/17 ‏כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ (15.10.2017)).

 

ההכרעה בבקשה למינוי מפרק קבוע

 

8.          חלקה השני של ההחלטה הכריע, כאמור, בבקשה למינוי מפרק קבוע. על מנת לעמוד על אופייה של החלטה בבקשה למינוי מפרק קבוע ראיתי לעמוד על שלביו של הליך הפירוק ובפרט על אופן מינויו של מפרק קבוע, היקף תפקידו וכשירותו.

 

9.        פקודת החברות מסמיכה את בית המשפט של פירוק למנות מפרק זמני לחברה לאחר הגשת בקשה הפירוק ועוד טרם מתן צו פירוק לחברה (סעיף 300(ב) לפקודת החברות). מטרת מינויו של המפרק הזמני היא להגן על הנושים מפני שינוי לרעה במצבם (ראו: ע"א 796/92‏ מ.ל.ת. - מבנים לתעשיה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מט(5) 203, 210 (1996); ת"א (ת"א) 3525/85 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד תשמ"ו(3) 45, 47 (1985)). המפרק הזמני פועל מכוח הסמכויות שהוקנו לו בצו המינוי (סעיף 300(ג) לפקודת החברות), ועיקר סמכותו היא ריכוז נכסי החברה והגנה עליהם עד למינוי של מפרק קבוע. למפרק זמני לא נתונה, ככלל, סמכות למכור את נכסי החברה ללא אישורו של בית המשפט (ראו: צפורה כהן פירוק חברות כרך א' 266 (מהדורה שניה, 2016) (להלן: כהן)) או להכריע במצבת הזכויות המהותית בנכסי החברה (ראו: פש"ר (ת"א) 2021/01‏ ריצ'קאסט בע"מ נ' שור טכנולוגיות (1999) בע"מ, פיסקאות 30-28 (24.2.2002)). 

 

10.      לאחר מתן צו פירוק לחברה, מתמנה הכונס הרשמי כמפרק של החברה. ואולם, במקרים המצדיקים זאת רשאי בית המשפט למנות מפרק קבוע לחברה תחת הכונס הרשמי (סעיף 300(ד) לפקודת החברות; להרחבה ראו: אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל 627 (1989) (להלן: פרוקצ'יה)). מינוי מפרק קבוע לחברה ייעשה לאחר כינוס אסיפת נושים והצבעה על זהות המפרק, ולאחר שהכונס הרשמי ימציא לבית המשפט פרוטוקול מהאסיפה בצירוף דו"ח בדבר תוצאותיה (ראו: תקנות 33-28 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987; כהן, בעמ' 275-272). כללי הכשירות של המפרק הקבוע קבועים בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, והם שונים, למשל, מכללי הכשירות של מנהל מיוחד (ראו תקנות 3-2 לתקנות אלה). בעבר נדונו בפסיקה שאלות שעניינן זהותו של המפרק הקבוע ואופן מינויו. כך, למשל, נדונה שאלת ניגוד העניינים העשוי להיווצר במקרה בו המפרק הקבוע שימש בתפקיד אחר במסגרת הליך הפירוק טרם מינויו (ראו: רע"א 2128/03 אור אתרי בניה בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פיסקה 4 (7.7.2003) (להלן: עניין אור אתרי בניה; פרוקצ'יה, בעמ' 628-627), וכן השאלה מהו המשקל שיינתן להמלצת הנושים בהחלטה בדבר מינוי מפרק קבוע (ראו: רע"א 1455/10 עזבון באנו מסיכה ז"ל נ' אברמוביץ, פיסקה 5 (28.2.2010) (להלן: עניין אברמוביץ); רע"א 562/15 ויסגל אנרגיה בע"מ נ' חברת "קרל גאוס" בפירוק (19.4.2015) (להלן: עניין ויסגל)).

 

11.      עם מינויו, נכנס המפרק הקבוע לנעליו של הכונס הרשמי. המפרק הקבוע מופקד על ניהולה של החברה ועל ניהולו של הליך הפירוק לצורך מימוש נכסי החברה וחלוקת פירותיה. לצורך כך מוקנות למפרק הקבוע סמכויות נרחבות, אשר בחלקן נושאות אופי מעין שיפוטי. כך, למשל, למפרק הקבוע סמכות לתבוע או להתגונן בכל תובענה והליך משפטי בשם החברה; לפרוע לנושים את חובם או להגיע עמם להסדר בדבר תביעתם מהחברה; וליזום חקירה של נושאי משרה בחברה במטרה לקבל מידע בכל הנוגע לאופן ניהול עסקי החברה והסיבות שהביאו לקריסתה (ראו: סעיפים 37-36 לפקודת החברות; רע"א 5388/97 ‏ינוב נ' אחיעזר, פ"ד נב(1) 199, 205-204 (1998); ע"א 1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ''ד נב(1) 481, 498-489 (1998)).

 

12.      ועתה – לענייננו: תפקידו של המפרק הקבוע, אופן מינויו וכשירותו, כפי שפורטו לעיל, מעלים שיקולים המושכים לכיוונים שונים בכל הנוגע לסיווג החלטה המורה על מינויו. אכן, ניתן היה לסבור כי במצב החקיקתי הקיים ובהתחשב בסמכויות הנרחבות הנתונות למפרק הקבוע, בהליך המינוי שקבוע בדין ובכללי הכשירות הקבועים בעניינו, הרי שההחלטה על מינויו תהווה "יחידה דיונית" העומדת בפני עצמה ובעלת "משקל סגולי" המצדיק את סיווגה כ"פסק דין".

 

13.      אולם, לאחר ששקלתי בדבר, באתי לכלל מסקנה כי החלטה על מינוי מפרק קבוע תסווג כ"החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור. זאת משום שההחלטה על מינוי מפרק קבוע מהווה, הלכה למעשה, פועל יוצא של ההחלטה על מתן צו פירוק. ודוק, מרכז הכובד של הטענות נגד מינויו של מפרק קבוע מצוי בטענות נגד מתן צו הפירוק עצמו. לפיכך יש לראות את מתן צו הפירוק ואת ההחלטה בדבר מינוי מפרק קבוע כמצויים באותה "יחידה דיונית".

 

14.      בהמשך לאמור לעיל, ובהתחשב בכך שהחלטה המורה על מתן צו פירוק יש לסווג כ"פסק דין" הניתן לערעור בזכות (ראו גם: סעיפים 349(א)(1) ו-349(א)(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי)), ההחלטה בדבר מינויו של מפרק קבוע היא בעצם החלטה מאוחרת לפסק הדין שהורה על מתן צו הפירוק. ההחלטה נוגעת, אפוא, לאופן ביצועו של צו הפירוק, ומהותה ותוכנה טפלים לו ואינם עומדים בפני עצמם (ראו והשוו: בש"א 4057/17 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ' בן הפנדי בע"מ, פסקה 6 (29.5.2017) (להלן: עניין א.ג.י השרון אחזקות); ע"א 178/16 כהן נ' עו"ד מיכה צמיר, בתוקף תפקידו ככונס נכסים, פיסקה 4 (23.1.2017); רע"א 7204/18 אריגים תוצרת ארצנו בע"מ נ' י.א. דקור תעשיות 2013 בע"מ, פיסקה 8 (11.4.2019)). ואכן, בעבר נתקפו החלטות בדבר מינוי מפרקים קבועים על דרך של הגשת בקשות רשות ערעור לבית משפט זה (ראו למשל: עניין אור אתרי בניה;  עניין אברמוביץ; עניין ויסגל; רע"א 1551/11 הרמטיק נאמנות 1975 בע"מ נ' הכונס הרשמי (10.4.2011)).

 

15.      לא נעלם מעיני כי בהתאם להסדר החקיקתי הקיים עשוי לעבור פרק זמן משמעותי מעת מתן צו הפירוק ועד למינוי המפרק הקבוע, כפי שאף מעיד המקרה דנן  (ראו: פרוקצ'יה, בעמ' 623). בנוסף, ההחלטה על מינוי מפרק קבוע עשויה לטמון בחובה שאלות שלא הוכרעו במסגרת מתן צו הפירוק, כמו הליך בחירת המפרק, זהותו וכשירותו. על הסדר חקיקתי זה נמתחה ביקורת בעבר, והועלו הצעות לאחד בין מתן צו הפירוק לבין המינוי של המפרק הקבוע (ראו: אליעזר וולובסקי כונס נכסים בדיני החברות 78 (מהדורה שנייה, 2004); פרוקצ'יה בעמ' 626).

 

16.      ואכן, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר פורסם ביום 15.3.2018 וצפוי להיכנס לתוקף 18 חודשים מיום הפרסום, קובע כי מינוי של נאמן ליישום החלטה על פירוק תאגיד ייעשה ככלל על-ידי בית המשפט עם מתן צו לפירוקו של התאגיד (ראו: סעיפים 23(א)(2), 25(א)(4) ו-33(א) לחוק זה. כן ראו: דוד האן דיני חדלות פירעון 238, 312, 353-352 (מהדורה שניה, 2018)). לכך יש להוסיף כי בעוד שחוק חדלות פירעון מקנה זכות ערעור על צו לפתיחת הליכים ובכלל זה צו לפירוק החברה (סעיף 349(א)(1)+(5) לחוק בצירוף סעיפים 18 ו-23(א)(2) לחוק זה), לא נקבעה בגדרו זכות ערעור מפורשת על החלטה המורה על מינויו של נאמן (להרחבה באשר לסעיף 349(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ראו: בש"א 7064/18 אביר נ' אגיב, פיסקה 6 (19.11.2018)).

 

           הנה כי כן, דומה כי אף בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המאחדות, ככלל, את מועד מתן צו הפירוק ומועד מינוי הנאמן והמעניקות זכות ערעור על ההחלטה למתן צו פירוק – הליך ההשגה על מינוי הנאמן (ככל שהוא ייעשה בהחלטה נפרדת מההחלטה על מתן צו הפירוק) יהיה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. הוראות אלה תומכות אף הן במסקנה כי יש לסווג החלטה על מינוי מפרק קבוע שניתנה מכוח פקודת החברות כ"החלטה אחרת", וזאת נוכח השאיפה ליצירת הרמוניה בסדרי הדין.

 

17.      שיקול נוסף, מסדר שני, התומך בסיווג החלטה על מינוי מפרק קבוע כ"החלטה אחרת" נעוץ בשאיפה ליצירת כללים דיוניים "ידידותיים למשתמש". בפסיקתו של בית משפט זה כבר נקבע כי החלטה על מינוי מפרק זמני תסווג כ"החלטה אחרת" (ראו: רע"א 8794/16 סיירוקס ישראל בע"מ נ' היהלום ל.ע.ד. ניסור וקידוח בבטון זיווד ותשתיות בע"מ (בפירוק זמני), פיסקה 19 (11.12.2016)), וכך גם החלטה למינוי כונס נכסים מן היושר לצורך ביצוע פסק דין (ראו: רע"א 1378/17‏ א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ' בן הפנדי בע"מ (7.5.2017). ערעור על החלטה זו נדחה בעניין א.ג.י השרון אחזקות הנזכר לעיל). סיווג החלטה המורה על מינוי מפרק קבוע לחברה כ"החלטה אחרת" יקדם מטרה של יצירת סדרי דין אחידים.

 

18.      אם כן, אף את חלקה השני של ההחלטה העוסק במינוי מפרק קבוע לחברה יש לסווג כ"החלטה אחרת" שניתן לערער עליה ברשות בלבד. משכך, אופן ההשגה על ההחלטה כולה הוא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות.

 

19.      סוף דבר: אני מורה על מחיקת ע"א 9916/17. הטיפול ברע"א 9483/17 יימשך כסדרו.            ההחלטה תתויק גם בתיק השופט ברע"א 9483/17.

 

           בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ו' באב התשע"ט (‏7.8.2019).

 

 

שרית עבדיאן

 

 

ר ש מ ת

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
2
בע"מ 309/21
החלטה
15/01/2021
טען מסמכים נוספים