אהוד קורקין נ. מנהל מקרקעי ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אהוד קורקין נ. מנהל מקרקעי ישראל

בג"ץ 5043/19
תאריך: 12/08/2019

 

בבית המשפט העליון

 

בג"ץ  5043/19

 

לפני:  

כבוד השופט מ' מזוז

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופט א' שטיין

 

העותר:

אהוד קורקין

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. מינהל מקרקעי ישראל

 

2. מורג צבי – כונס נכסים

 

3. נרדה קורקין

 

4. בית המשפט לענייני משפחה, מחוז תל אביב והמרכז

                                          

עתירה למתן צו על-תנאי

                                          

בשם העותר:

עו"ד דוד ונטורה

 

פסק-דין

 

השופט ג' קרא:

 

1.            לפנינו עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למנהל מקרקעי ישראל, כיום רשות מקרקעי ישראל (להלן: המשיבה 1) לבוא וליתן טעם מדוע היא "חדלה מלפעול ומלמלא תפקידה בהגנה על מקרקעי המדינה בעניין משק 68 במושב גינתון" (להלן: החלקה).

 

           אביו של העותר, שנפטר בשנת 2004 (להלן: המנוח), והמשיבה 3, אשתו הראשונה של המנוח, היו חתומים על הסכם משבצת עם מושב גינתון (להלן: המושב) לגבי החלקה, כאשר למושב היה הסכם חכירה על החלקה עם המשיבה 1. העותר ואחיו, כך נטען, היו אמורים לרשת מאביהם המנוח רבע מהזכויות בחלקה, כל אחד. עוד עולה מהעתירה, כי לפי ההסכמים לא ניתן היה לפצל את החלקה, וכי חרף זאת, מכר המושב לצד שלישי חלק מהזכויות בחלקה ללא ידיעתה וללא אישורה של המשיבה 1, כאשר את הרווחים מהעסקה שאמור היה לקבל המנוח – וכפועל יוצא העותר ואחיו – קיבלה לידיה המשיבה 3. בהמשך לכך, פרצה מחלוקת בין המשיבה 3 והעותר לגבי החלקה, והתנהלו הליכים משפטיים רבים שהחלו עוד בשנת 2008 לעניין פירוק השיתוף בה. עוד יצוין, כי עקב הפרת ההסכם בין המושב והמשיבה 1, כך עולה מהעתירה, הבהירה המשיבה 1 כי היא מנועה מלאשר הסכם מכר לגבי החלקה במסגרת הליכים של כינוס נכסים.

 

2.             בעתירה נטען כי משך שנות התדיינות רבות בבתי המשפט בעניין, המשיבה 1, בעלת הקרקע, התנגדה נחרצות לביצוע כל דיספוזיציה בחלקה, וחרף זאת, "חדלה היא מלהפעיל סמכותה ולהגן על האינטרס הציבורי" בכך שאפשרה למשיב 2, כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה עוד בשנת 2011, להעביר למשיבה 3 את מלוא הזכויות בחלקה. כך, מוצגות בעתירה טענות שטענה המשיבה 1 לאורך השנים בערכאות השונות במטרה למנוע את העברת הזכויות בחלקה, וכי "לאחר שנים, ככל הנראה, הותשה המשיבה 1 ושינתה טעמה באשר למקרה וכבר אינה עומדת על דעתה כבעבר, על פיה לא ניתן לבצע כל שינוי במקרקעין...".

 

3.            דינה של העתירה להידחות על הסף. חרף אופן ניסוח הסעד המבוקש בעתירה זו, הרי שהטענות המועלות בה, בעיקרו של דבר, מופנות כלפי המשיב 2 ומינויו, ומשכך, הלכה למעשה, ממשיך העותר בניסיונותיו לתקוף החלטות של בית המשפט לענייני משפחה שבמסגרתן מונה המשיב 2 ככונס הנכסים על החלקה. ויוער, כי תביעה שהגיש העותר לאחרונה לבית המשפט המחוזי, באותם העניינים המועלים בעתירתו זו – נדחתה על הסף נגד המשיבים 3-2, ונמחקה על הסף בהעדר עילה נגד המשיבה 1 (ת"א (מרכז) 31179-09-18 קורקין נ' מורג (כונס נכסים) ואח', החלטות מיום 13.3.2019 ומיום 20.6.2019 בהתאמה). אם כן, באצטלא של טענה הבאה לתקוף את השינוי שחל לכאורה בעמדתה של המשיבה 1 בעניין דנן, מנסה העותר לפתוח את ההתדיינות שהוכרעה בין הצדדים בפסקי דין חלוטים של הערכאות המוסמכות השונות בעניין כינוס הנכסים ומכירת המקרקעין. הלכה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שניתנות בהליכים אזרחיים על ידי הערכאות השיפוטיות המוסמכות (בג"ץ 6594/12 מרבי נ' מדינת ישראל – משרד המשפטים (20.9.2012); בג"ץ 2712/02 קריב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (22.4.2002)).

 

4.            סוף דבר, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום, יא' באב התשע"ט (12.8.2019).

 

 

ש ו פ ט

     ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
4
בש"א 8186/20
פסק-דין
02/12/2020
טען מסמכים נוספים