אברהם רם סתתי נ. רבוע כחול נדל"ן בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אברהם רם סתתי נ. רבוע כחול נדל"ן בע"מ

רע"א 7077/20
תאריך: 30/11/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 7077/20

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשים:

1. אברהם רם סתתי

 

2. אברהם סנדל

 

3. אמיר סנדל

 

4. שמעון פרל

 

5. יוסף שפירא

 

6. יצחק סלע

 

7. אריה בן צבי

 

8. סלומון פליגיל

 

9. תעשיות שמעוני בע"מ

 

10. משה גוריון

 

11. 3 פאן בע"מ

 

12. פרופ' אורי לוינסקי

 

13. מאיר שמש

 

14. נדב שמש

 

15. ירדן לוינסקי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבות:

1. רבוע כחול נדל"ן בע"מ

 

2. אלון רבוע כחול ישראל בע"מ

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2020 בע"א 2481-06-19 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא י' שבח והשופטים י' אטדגי ו-ש' יעקובוביץ

 

בשם המבקשים:                     עו"ד גיא פרל

 

החלטה

 

 

1.        בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2020 (ע"א 2481-06-19, סגנית הנשיא י' שבח והשופטים י' אטדגי ו-ש' יעקובוביץ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 9.4.2019 (ת"א 17454-04-17, השופט א' ברקאי).

2.        מקורו של ההליך שבפני בתביעות כספיות שהגישו המשיבה 1, רבוע כחול נדל"ן בע"מ (להלן: רבוע כחול נדל"ן), והמשיבה 2, אלון רבוע כחול ישראל בע"מ (להלן: אלון רבוע כחול) כנגד המבקשים, רוכשי יחידות במבנה מסחרי שהוקם בשטחן של חלקות מקרקעין המצויות בשכונת רמות צהלה בתל אביב (להלן בהתאמה: המבנה ו-המקרקעין). יצוין כי אלון רבוע כחול רשומה כבעלת מחצית מהזכויות על המקרקעין וכי לטענתה היא העבירה את זכויותיה לרבוע כחול נדל"ן.

 

3.        ברקען של התביעות ניצבת מסכת עובדתית ארוכת שנים הנוגעת להקמתו של המבנה. לצורך ההליך שבפני די לציין כי בשנת 1999 התקשרו המבקשים בהסכם הלוואה עם אחד מהבעלים הקודמים של המקרקעין (להלן: הבעלים הקודם) לצורך מימון חלקם בהשלמת בנייתו של המבנה (להלן: ההסכם הראשון). ההסכם נכרת לאחר שהחברה שעמה התקשר הבעלים הקודם לצורך הקמת המבנה נקלעה לקשיים ומונו כונסי נכסים לצורך השלמת הפרויקט. עוד יצוין כי בשנת 2001 נחתם הסכם הלוואה נוסף בין הצדדים (להלן: ההסכם השני), ובאותה השנה אף הסתיימה בנייתו של המבנה. אף-על-פי-כן, הליכי הכינוס שליוו את הפרויקט הושלמו באופן פורמלי רק בשנת 2010 עם הגשת בקשה מטעם כונסי הנכסים לבית המשפט המחוזי לאישור דו"ח הכינוס הסופי ולשחרורם מתפקידם. להשלמת התמונה יצוין כי ברבות השנים הועברו זכויותיו של הבעלים הקודם לאלון רבוע כחול.

 

4.        ביום 9.4.2017 הגישו כאמור המשיבות שתים עשרה תביעות כספיות נפרדות כנגד המבקשים לבית משפט השלום (כל תביעה הוגשה כנגד אחד מהמבקשים, מלבד שלוש תביעות שהתייחסו לכמה מהמבקשים ביחד). המשיבות טענו בתביעותיהן כי על המבקשים לפרוע את יתרת ההלוואות שניתנו להם, כל אחד על-פי חלקו. סכום התביעות הכולל עמד על 5,212,145 שקלים. המבקשים מצדם הגישו שנים עשר כתבי הגנה נפרדים ובכולם נטען כי דין התביעות להידחות על הסף מחמת התיישנות. לטענת המבקשים, על-פי ההסכם הראשון מועד "ההתחשבנות" בין הצדדים נקבע לגמר סיום העבודות בפרויקט ומועד זה חלף בשנת 2001, כ-16 שנים לפני הגשת התביעות. המבקשים הוסיפו והעלו טענות בדבר שיהוי שנפל בהגשת התביעות, וכן הוסיפו כי גם לגופם של דברים דין התביעות להידחות. בהמשך, בהתאם להחלטתו של בית משפט השלום, אוחד הדיון בכלל התביעות. ביום 28.1.2019 המבקשים הגישו בקשה מאוחדת לסילוקן של התביעות על הסף ובה חזרו על טענת ההתיישנות.

 

5.        מנגד, המשיבות טענו בתשובתן לבקשה לסילוק על הסף כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות להגשת התביעות. בין השאר, טענו המשיבות כי מדובר ב"חוב שפירעונו עם דרישה" ועל כן יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מחודש אוגוסט 2015, עת שלחו מכתבי דרישה למבקשים.

 

6.        בית משפט השלום קיבל את טענת ההתיישנות ועל כן דחה את התביעות על הסף. בית משפט השלום ציין תחילה כי לא מצא לקבל את טענותיהם של המבקשים לכך שעל-פי ההסכם הראשון יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד גמר העבודות להקמת המבנה בשנת 2001. לצד זאת, בית משפט השלום מצא כי התביעות התיישנו מטעם אחר. בעשותו כן התמקד בית משפט השלום בהוראות ההסכם השני וציין כי עולה מהן שהחזר ההלוואות היה אמור להתבצע במועד קבלת החזקה ביחידות (קרי בשנת 2001), עם מסירת 24 שיקים דחויים מטעם המבקשים, האחרון שבהם למועד שחל 30 חודשים לאחר מכן. על כן, בית משפט השלום קבע כי מרוץ ההתיישנות החל לכל המאוחר במחצית השנייה של שנת 2004. בית משפט השלום הוסיף ודחה את טענותיהן של המשיבות על כך שמרוץ ההתיישנות החל רק בשלב מאוחר יותר.

 

7.        ביום 2.6.2019 הגישו המשיבות ערעור לבית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המשיבות טענו כי בית משפט השלום ביסס את הכרעתו על טענה הנוגעת לפירוש הוראות ההסכם השני שכלל לא הועלתה על-ידי המבקשים, מבלי שניתנה להן הזדמנות ראויה להתגונן בעניין.

 

8.        בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. בית המשפט המחוזי ציין כי טענתם היחידה של המבקשים בעניין ההתיישנות נשענה על הוראות ההסכם הראשון, וזו נדחתה על-ידי בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע כי מעת שסבר בית משפט השלום כי יש לדחות את התביעות מטעם שונה מזה שנטען על-ידי המבקשים, היה עליו לקבל את התייחסות הצדדים לכך טרם הכרעתו. לצד זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום לדחות את יתר טענותיהן של המשיבות בעניין מועד תחילת ההתיישנות. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי הדיון בתביעות יוחזר לבית משפט השלום, שיידרש מחדש ובאופן ממוקד לשאלת ההתיישנות נוכח הוראות ההסכם השני וזאת לאחר שיתאפשר לצדדים להציג את טענותיהם ולהביא, במידת הצורך, ראיות בעניין.

 

 9.       בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בתמצית, המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו שיש להשיב את הדיון בתביעות לבית משפט השלום. המבקשים מדגישים כי המשיבות ויתרו על זכותן להגיש כתבי תשובה לכתבי ההגנה ואף לא מצאו לנכון להביא ראיות נוספות במסגרת תשובתן לבקשה לסילוק על הסף או לעתור לתיקון כתבי התביעה שלהן. המבקשים מטעימים כי בנסיבות אלו, החזרת הדיון לבית משפט השלום תוביל לכך שכל טיעון עובדתי שיועלה על-ידי המשיבות ייחשב להרחבת חזית אסורה. לטענת המבקשים, המקרה דנן מעורר סוגיה עקרונית הנוגעת לסמכותו של בית המשפט לדחות על הסף תביעות מחמת התיישנות על יסוד החזית העובדתית המשתקפת מכתבי הטענות.

 

10.      לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

 

11.      כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם של הצדדים או כאשר נגרם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן, לא מצאתי כי הבקשה מעלה כל שאלה עקרונית ואף לא התרשמתי  כי דחייתה תהיה כרוכה בעיוות דין למבקשים. קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין מושא הבקשה נטועות היטב בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, על יסוד התרשמותו מכתבי הטענות שהגישו הצדדים בעת התדיינות בבית משפט השלום ומפסק הדין שניתן על-ידי בית משפט השלום. מעבר לכך, וזאת בהתייחס לפן של חשש מפני עיוות דין, יש להדגיש כי כל שקבע בית המשפט המחוזי הוא שעל בית משפט השלום לאפשר לצדדים להשלים את טיעוניהם ביחס להיבטים עובדתיים-ראייתיים הנדרשים לצורך הכרעה בשאלת ההתיישנות בפריזמה המצומצמת של הוראות ההסכם השני. אם כן, טענותיהם של הצדדים שמורות וייבחנו לגופן בהמשך ההליך.

 

12.      סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"ד בכסלו התשפ"א (‏30.11.2020).

 

 

 

                       ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך
1
בש"א 445/21
החלטה
21/01/2021
2
בש"א 443/21
החלטה
21/01/2021
טען מסמכים נוספים