אבנר חדד נ. ברקוביץ ג'קי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אבנר חדד נ. ברקוביץ ג'קי

רע"א 6285/19
תאריך: 25/09/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  6285/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקש:

אבנר חדד

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

ג'קי ברקוביץ

 

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט העמית י' גריל והשופטים ב' טאובר וס' ג'יוסי) בע"א 60432-03-19 מיום 11.8.2019

 

בשם המבקש:

עו"ד דוד קצוטי

 

החלטה

 

1.            המבקש הוא איש עסקים שנשוי לדודתו של המשיב. המשיב הוא עורך דין אשר ייצג את המבקש בעניינים שונים משנת 2005. המשיב טיפל, בין היתר, בהליך שהתנהל בנוגע להוצאה לפועל ובמקביל טיפל יחד עם עורך דין נוסף בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי (להלן בהתאמה: ההליך בהוצאה לפועל וההליך בבית המשפט המחוזי). ביום 13.7.2014 ניתן פסק דין בהליך בהוצאה לפועל המחייב את הצדדים האחרים לשלם למבקש סכום בסך כ-1.2 מיליון ש"ח נכון למועד פסק הדין. ביום 22.2.2015 ניתן פסק דין בהליך בבית המשפט המחוזי המחייב את הצד השני לשלם למבקש כ-12 מיליון ש"ח נכון למועד פסק הדין. לאחר שהסתיים ההליך בבית המשפט המחוזי, סירב המבקש לשלם למשיב שכר טרחה עבור עבודתו בהליך זה וכן הצדדים היו חלוקים בעניין שכר הטרחה של המשיב עבור טיפולו בהליך בהוצאה לפועל.

 

2.            ביום 13.2.2019 קבע בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר' באום) כי על המבקש לשלם למשיב 841,800 ש"ח שכר טרחה עבור הטיפול בהליכים לעיל; 25,000 ש"ח עבור הוצאות משפט; וסך של 125,000 ש"ח עבור שכר טרחה בהליך דנן. נקבע כי לא נחתם הסכם שכר טרחה בין הצדדים, וכי ככלל, החובה לחתום על הסכם כאמור מוטלת על עורך הדין. עם זאת, בית המשפט התרשם כי המבקש הוא איש עסקים מנוסה וכוחני וכי המשיב היה עורך דין צעיר בעת הטיפול בהליכים וקבע כי נוכח התרשמות זו, חוסר קיומו של הסכם בנוגע לשכר טרחה לא צריך לפעול לרעת המשיב. בית המשפט ביקש את חוות דעתה של לשכת עורכי הדין בנוגע לשכר הטרחה המתאים עבור הטיפול בהליך בבית המשפט המחוזי (להלן: חוות דעת הלשכה), וקיבל את עמדתה כי שכר הטרחה הראוי המגיע למבקש הוא 741,000 ש"ח עבור פעולותיו בהליך זה. עוד נקבע כי בנוגע להליך בהוצאה לפועל הצדדים הסכימו כי המבקש ישלם למשיב את שכר הטרחה שנפסק, וכי בהינתן תוצאות ההליך על המבקש לשלם למשיב 100,800 ש"ח עבור טיפולו בהליך זה.

 

3.            המבקש ערער על פסק הדין והגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בבית משפט השלום. ביום 8.5.2019 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' באומגרט) כי על המבקש לשלם למשיב 500,000 ש"ח וכי היתרה שנפסקה תופקד בקופת בית המשפט. ביום 11.8.2019 בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט העמית י' גריל והשופטים ב' טאובר וס' ג'יוסי) דחה את הערעור בקבעו כי הכרעות בית המשפט השלום נטועות בעובדות המקרה, וכי אין עילה להתערבות ערכאת הערעור. עוד צוין כי הפניה של בית המשפט השלום ללשכת עורכי הדין על מנת לקבל חוות דעת על שכר טרחה מעוגנת בסעיף 89 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

 

           באותו יום, 11.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט העמית י' גריל) כי הכסף שנמצא בקופת בית המשפט יועבר למשיב ביום 11.9.2019 אלא אם תינתן החלטה אחרת. ביום 10.9.2019 הורה בית המשפט על עיכוב העברת הכספים בעקבות כוונת המבקש להגיש את הבקשה שלפניי. ביום 16.9.2019 קבע בית המשפט כי יש להעביר את הכסף למשיב ביום 23.9.2019 ובהמשך, ביום 23.9.2019 נקבע כי יש לעכב את העברת הכספים עד להחלטה אחרת. ביום 24.9.2019 החליט בית המשפט המחוזי, כי משהוגשה בקשת רשות לערער לבית משפט זה פקעה סמכותו של בית המשפט המחוזי לעכב את העברת הכסף, וכי העברת הכספים תעוכב עד ליום 25.9.2019 אלא אם תינתן החלטה אחרת בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט זה.

 

4.            מכאן הבקשה שלפניי שבצדה הוגשה בקשה לעכב את העברת הכסף שנמצא בקופת בית המשפט המחוזי בחיפה למשיב. המבקש סבור כי בית המשפט השלום טעה משקיבל את האמור בחוות דעת הלשכה בנוגע לגובה שכר הטרחה וכי היה על בית המשפט לקבל את חוות הדעת שהוגשה על ידי עורך דין מטעמו בנוגע לשכר הטרחה המתאים בנסיבות דנן. המבקש סבור כי חוות דעת הלשכה מציגה את שכר הטרחה הראוי וכי חוות הדעת מטעמו מציגה את שכר הטרחה המקובל, וכי ההכרעה בין חוות הדעת עולה כדי עניין עקרוני המצדיק מתן רשות לערער. המבקש עומד על כך שהחובה לערוך הסכם שכר טרחה מוטלת על עורך הדין והוא סבור כי מקום שבו לא נערך הסכם כאמור, יש לפסוק שכר טרחה על הצד הנמוך. עוד מונה המבקש שורה של הצעות לשינוי הליך יצירת וקבלת חוות דעת מטעם לשכת עורכי הדין בנוגע לקביעת שכר טרחה. לבסוף, המבקש מפרט על אודות הנוהג בין הצדדים באופן כללי והקשר ביניהם במסגרת ההליך בהוצאה לפועל וההליך בבית המשפט המחוזי ומציין כי אלו מובילים למסקנה כי יש לקבל את הערעור.

 

5.            לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין.

 

           הבקשה נדחית אפוא, ומאליה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשע"ט (‏25.9.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים