אבי אלברט שטרית נ. מיכל רובנר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אבי אלברט שטרית נ. מיכל רובנר

רע"א 3750/20
תאריך: 06/07/2020

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

רע"א 3750/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקש:

אבי אלברט שטרית

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. מיכל רובנר

 

2. מיכאל שטרית (משיב פורמאלי)

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.3.2020 בת"א 69576-02-20 שניתנה על ידי כב' השופט יונה אטדגי

 

בשם המבקש:

עו"ד רון טורקלטאוב

 

 

החלטה

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט יונה אטדגי) בת"א 69576-02-20 מיום 15.3.2020, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעכב את ביצוען של ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא, כב' השופטת יהודית שבח) בע"א 30710-12-16 מהימים 20.1.2020 ו-18.2.2020.

 

1.            ביום 28.3.2007 כרתו המבקש, מר אבי אלברט שטרית (להלן: "המבקש"), והמשיבה 1, גב' מיכל רובנר (להלן: "המשיבה"), הסכם למכירת משק חקלאי (להלן: "המקרקעין") במושב כפר שמואל(להלן: "ההסכם"). בהמשך, התגלע בין הצדדים סכסוך לעניין מקרקעין אלו, אשר בעקבותיו הגישה המשיבה תובענה נגד המבקש, אשר התקבלה ביום 22.10.2016 (ת"א (שלום ת"א) 12632-02-14 רובנר נ' שיטרית (22.10.2016)). במסגרת הערעור שהגיש המבקש על פסק הדין הושג הסדר פשרה לעניין אכיפת ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין (ראו: ע"א (מחוזי ת"א) 30710-12-16 שיטרית נ' רובנר. להלן: "ההליך בו אושר הסדר הפשרה"). במסגרת הסדר הפשרה, הסכימו הצדדים כי המשיבה תשלם למבקש עבור זכויותיו במקרקעין סכום של 2.8 מיליון ש"ח, בהתאם למתווה תשלומים מוסכם, וזאת בכפוף לפינוי בפועל של המבקש מהמקרקעין.

2.            ואולם, הסדר הפשרה לא סיים את המחלוקות בין הצדדים. בעקבות זאת, החלו הצדדים לפעול בשני הליכים מקבילים: האחד – המשיבה הגישה במסגרת ההליך בו אושר הסדר הפשרה, בקשה למינוי כונס נכסים לצורך אכיפת ההסכם – ומבוקשה ניתן לה (ראו החלטות מהימים 20.1.2020 ו-18.2.2020); והשני – המבקש פתח הליך חדש בו ביקש את ביטול הסדר הפשרה מחמת הפרתו (ת"א (מחוזי ת"א) 69576-02-20 שטרית נ' רובנר, המתנהל לפני כב' השופט יונה אטדגי. להלן: "ההליך לביטול הסדר הפשרה").

 

3.            במסגרת ההליך בו אושר הסדר הפשרה, הגיש המבקש את התנגדותו לבקשת המשיבה למינוי כונס נכסים (ראו תגובתו מיום 8.1.2020), אולם התנגדותו נדחתה והבקשה למינוי כונס נכסים התקבלה (החלטה מיום 20.1.2020). בהמשך, הגישה המשיבה בקשה למתן פסיקתא בדבר מינוי כונס הנכסים, אשר גם אליה התנגד המבקש (ראו תגובתו מיום 12.2.2020), וחרף זאת הורה בית המשפט על אישור הפסיקתא (החלטה מיום 18.2.2020).

 

4.            על רקע האמור, ביום 1.3.2020 הגיש המבקש במסגרת ההליך לביטול הסדר הפשרה בקשה לעיכוב ביצוע או מתן צו מניעה זמני לשתי החלטות שניתנו במסגרת ההליך בו אושר הסדר הפשרה (החלטות מהימים 20.1.2020 ו-18.2.2020), בגדרן מונה בא כוחה של המשיבה ככונס נכסים למקרקעין מושא המחלוקת (להלן: "הבקשה"). לטענת המבקש, לא היה מקום למינוי כונס נכסים טרם דיון בהליך לביטול הסדר הפשרה, במסגרתו הוא טוען שהמשיבה הפרה את הסכם הפשרה באופן המקפח את זכויותיו ודורש השבה הדדית בין הצדדים.

 

5.            בהחלטות מהימים 5.3.2020 ו-15.3.2020, דחה בית המשפט קמא (השופט יונה אטדגי) את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע או מתן צו מניעה זמני, תוך שהבהיר כי מאחר שהעיכוב המתבקש מתייחס לביצוע החלטות של השופטת יהודית שבח, אשר ניתנו במסגרת ההליך בו אושר הסכם הפשרה, יש להגיש את הבקשות הללו אליה, במסגרת ההליך בו היא דנה, ולא אליו. מכאן בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

 

6.            במסגרת בקשת רשות הערעור טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא בכך שהפנה את המבקש להליך האחר (ההליך בו אושר הסכם הפשרה), שכן עומדת לו הסמכות במסגרת ההליך בו הוא דן (ההליך לביטול הסכם הפשרה) לתת את הסעד הזמני המבוקש.

 

7.            דין בקשת רשות הערעור להידחות. אכן, מותב הדן בהליך לביטול הסכם הפשרה מוסמך לתת סעדים זמניים כנגד ביצוע הסכם הפשרה, וסמכותו זו כוללת גם מתן סעדים זמניים המתייחסים לפעולתו של כונס נכסים שמונה על ידי ערכאה שיפוטית או רשות ההוצאה לפועל. ואולם, קיומה של סמכות זו אין משמעה שלבית המשפט קמא אין שיקול דעת להימנע מהפעלתה בנסיבות מתאימות. מותבים שונים של אותה ערכאה שיפוטית (בענייננו בית המשפט המחוזי) ראוי כי יכבדו זה את זה. לפיכך, במקרים בהם נתונה לשני מותבים שלא אותה ערכאה סמכות מקבילה, רשאי המותב האחד להפעיל שיקול דעת, ולהימנע ממימוש סמכותו, על מנת שלא להסיג את תחומו של המותב האחר. בהשראה מעקרון ה"כבוד הדדי בין ערכאות", ניתן לכנות החלטה מסוג זה "כבוד הדדי בין מותבים". במקרה דנן, כונס הנכסים מונה במסגרת ההליך בו אושר הסדר הפשרה, ולפיכך היה רשאי בית המשפט קמא להגיע למסקנה כי בקשה לעיכוב עבודתו של כונס הנכסים בגין הליך אחר המתנהל בבית המשפט המחוזי מן הראוי כי תופנה למותב הדן בהליך זה, והמופקד על מתן הנחיות לכונס הנכסים. כך נהג בית המשפט קמא – ובהפעלת שיקול דעת זו אין מקום להתערבות ערכאת הערעור.

 

8.            מסקנה זו מתבקשת גם על מנת למנוע מצד מתדיין ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים, על דרך של בחירת המותב הנוח מבחינתו (Forum Shopping) (ע"א 346/79 טננבאום נ' טננבאום, פ"ד לד(1) 697, 701-700 (1979); ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 586 (2003); ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ, פסקה 26 (12.4.2015)). ואכן, עולה חשש כי הטעם המרכזי לבקשה שלפניי הוא שהמבקש לא הצליח בניסיונו למנוע את מינוי כונס הנכסים בהליך המתנהל לפני המותב האחד (השופטת יהודית שבח), ועתה הוא מבקש לנסות מזלו בשנית אצל מותב אחר (השופט יונה אטדגי). לכך כמובן לא ניתן להסכים.

 

             סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות. בשים לב לכך שלא התבקשה תגובה, יישא המבקש בהוצאות לטובת המשיבה בסכום מתון של 5,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התש"ף (‏6.7.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_______________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים